איאסו נ' אליהו חברה לביטוח בעמ ואח'

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזקי רכוש בגין תאונת דרכים מיום 14.03.10. אין מחלוקת בין הצדדים לעניין החבות והנתבעת שילמה לתובע סכום של 55,033₪ בגין נזקי רכבו. המחלוקת אשר נותרה בין הצדדים מתייחסת לטענת הנתבעת לעניין ערך הרכב של התובע וכן טענתה לעניין רשלנות תורמת מצד התובע.

2.באשר לערך הרכב של התובע, הנתבעת טענה כי רכב התובע היה בעברו בבעלות חברת ליסינג ולכן ערכו נמוך ב- 18%. בנוסף טענה כי יש להוריד מערכו 2.5% משום שבעברו של הרכב הייתה תאונה. הנתבעת צרפה חוות דעת שמאי ומעריך נזקים, אמנון ניקריטין. בחוות הדעת נאמר כי על פי הרישום ברישיון הרכב, הרכב היה בבעלות מקורית של חברת ליסינג, דבר הגורר על פי מחירון יצחק לוי, הפחתה של 18% ממחיר הרכב. הצילום מדף המחירון הרלוונטי צורף לחוות הדעת. עוד נאמר בחוות הדעת כי בתאריך 24.10.07 עבר הרכב, בהיותו בבעלות חברת "אמפא ליס", תאונת דרכים. לחוות הדעת צורפה הערכת נזקי התאונה בחוות דעת שמאי. כאמור בחוות הדעת, בעקבות תאונה קודמת זו, עלתה ירידת ערך הרכב ב- 2.5% ממחיר הרכב.

3.בדיון הודה התובע כי הרכב היה בעברו רכב ליסינג.

4.משהתובע הודה כי רכבו היה בעברו רכב חברה, דינה של טענת הנתבעת כי יש להפחית משווי הרכב 18% בשים לב למחירון אשר צורף לכתב ההגנה להתקבל. כמו כן יש מקום להפחית 2.5% משווי הרכב לאור הראיות שהגישו הנתבעים ביחס לתאונה קודמת. מחיר הרכב לאחר הפחתת 18% בשל היות הרכב רכב החכרה לשעבר, ניכוי 2.5% בגין תאונה קודמת וניכוי 1% בגין יד שניה, הוא 57,632₪ .

5.באשר לטענת האשם התורם, הנתבעים טענו כי משטרת ישראל חקרה את התאונה והגיעה למסקנה כי הנתבע 2 לא חצה את הצומת באור אדום וכי כתב האישום אשר הוגש כנגד הנתבע 2 הינו בגין כניסה לצומת לא פנויה בלבד. הנתבעים הגישו לבית המשפט את כתב האישום אשר הוגש כנגד הנתבע 2 בגין גרימת נזק וכניסה לצומת לא פנוי (נ/1). הנתבע 2 טען בעדותו כי הוא נכנס לצומת ב"ירוק מלא".

6.הנתבעים טענו כי טרם סיים הנתבע 2 את חציית הצומת, נכנס התובע במהירות מבלי ליתן דעתו לרכבים החוצים, פגע ברכב הנתבעים ועל כן, התובע אחראי במידה שווה לתאונה.

7.כנגד התובע לא הוגש כתב אישום בגין התאונה.

8.בדיון העיד התובע כי הוא החל לנסוע לאחר שהרמזור התחלף לאור ירוק וכי רכב הנתבע 2 הגיע כלשונו "כמו ברק משמים".

9.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות והמסמכים, אני דוחה את טענת הנתבעים בדבר רשלנות תורמת לתאונה מצד התובע.

10.הן מגרסת התובע והן מכתב האישום אשר הוגש כנגד הנתבע 2, עולה כי הנתבע 2 נהג ברשלנות בכך שנכנס לצומת לא פנוי בניגוד לתקנה 65 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. משכך, האחריות לתאונה רובצת על כתפיו. כמו כן, אני מקבלת את טענת התובע כי הוא נכנס לצומת רק לאחר שהרמזור התחלף לירוק וכי הוא לא הבחין ברכבו של הנתבע 2 משום שזה הגיע במהירות גבוהה מאוד. יש משמעות גם לעובדה שהמשטרה ראתה לנכון שלא להגיש כנגד התובע כתב אישום בגין נהיגה לא זהירה, אלא נגד הנתבע 2.

11.לאחר ניכוי התשלום אשר שולם לתובע על ידי הנתבעת 1, התובע זכאי לסכומים נוספים כדלקמן:

2,599₪ בגין הנזקים לרכב.

1,102₪ בגין שכר טרחת שמאי.

350₪ בגין הוצאות.

12.סיכומו של דבר, הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את הסך של 4,051₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 200₪.

13.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.

14.המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"א, 31 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.