אי צירוף מדבקות מהווה פגם מהותי בכתב התביעה - פסקדין

זו בקשה לסילוק התביעה על הסף.

בתיק העיקרי הוגשה תביעה כספית בעוולת גניבת עין שבחוק עוולות מסחריות תשנ"ט - 1999, בשל הפרת הסימן המסחרי וזכות הבעלות שיש לה לטענתה על המוניטין הגלום בשם "לייזר", על סך של 100,000 ש"ח.

התובעת טוענת כי היא  מוכרת מדפסות, מכשירי צילום, מכונות פקס ומעניקה שירותי תיקון לציוד הנמכר על ידה.

הנתבעת 1, היא עסק מתחרה.

טוענת התובעת כי גילתה להפתעתה כי הנתבעים מדביקים את מדבקותיהם על גבי מוצרים שעליהם קיימות מדבקות התובעת, על מכשירי הצילום ומכונות הפקס בחצרי הלקוחות, ולקוחות התובעת טענו שהנתבעים טענו בפניהם במעמד הדבקת המדבקות שהתובעת הפסיקה את פעילותה המסחרית בשוק והיא מתנהלת כיום תחת שם הנתבעת.

כן טוענת התובעת כי הנתבעים בחרו לתת לבית העסק שלהם את השם "לייזר אלקטרוניקה", מתוך מטרה לחקות את חלק שם התובעת, כדי ליהנות ולנצל את המוניטין של התובעת וכדי לגנוב את לקוחותיה ובדרך זו לעשות כסף קל.

בסעיף 17 לכתב התביעה, טוענת התובעת כי השם "לייזר ליין" אושר ונרשם כסימן מסחרי.

בנוסף טוענת התובעת בכתב התביעה כי הנתבעת מטעה את הציבור להאמין שהיא למעשה החברה התובעת ששינתה את שמה לשם  הנתבעים ופועלת בכתובתם.

בבקשתה לסילוק על הסף טוענת המבקשת שכן כתב התביעה איננו מגלה עילה משום שיש בו טענה והיפוכה אינו מגלה עילת תביעה.

טוענת המבקשת כי המשיבה מבססת את התביעה בעילה אחת והיא גניבת עין ואולם, בסעיף 17 לכתב התביעה היא טוענת שהשם "לייזר ליין" אושר ונרשם כסימן מסחרי.  טוענת המבקשת כי עוולת גניבת העין מלווה את הסימן עד למועד רישומו כדין, ולאחר רישום הסימן בפנקס רשם סימני המסחר לא ניתן לתבוע את הפרת הסימן מכוח הפרת גניבת העין, אלא מכוח עילת התביעה המעוגנת בפקודת "סימני המסחר" בלבד. הואיל וכך, טוענת המבקשת, אין המשיבה יכולה לתבוע בעוולה של גניבת עין מקום שהיא טוענת כי סימן המסחר שלה רשום.

בנוסף, טוענת המבקשת, כי בדיקתה אצל רשם סימני המסחר, מעלה כי המשיבה מטעה את בית המשפט ושמה של המשיבה לא אושר ולא נרשם כסימן מסחר רשום,

כאשר בקשתה הנוספת של המשיבה לרשום אותו מצוי בסטאטוס של "ממתין לבחינה ראשונה".

על כן, טוענת המבקשת כי גם אם בסופו של יום יוכחו כל העובדות הנטענות בכתב התביעה - אין עסקינן בעוולה של גניבת עין, על פי האמור בסעיפים 11 - 9 לכתב התביעה, על פיהם מייחסת המשיבה לנתבעת המבקשת - הדבקת מדבקות של עסקה, על גבי המדבקות של המשיבה, או כאשר הודיעו המבקשים לכאורה ללקוחות המשיבה כי זו סגרה את שעריה.

טענות אלה טוענת המבקשת גם אם יוכחו במלואן אינן מהוות עוולה בגין גניבת עין אלא לכל היותר מדובר בתחרות בלתי הוגנת.

מטעמים אלה, מתבקשת מחיקת התביעה.

בתגובתה, חוזרת המשיבה, ומרחיבה בטענותיה העובדתיות ביחס לפעולות הדבקת המדבקות, תוך שהיא סוטה מן האמור בסעיף 17 לכתב התביעה, טוענת כי פנתה לבית המשפט משום שטרם השלימה את רישום הסימן המסחרי, משום שהמבקשת בשיטותיה פוגעת בה וגורמת לה נזק.

בתגובתה מתייחסת המשיבה בהרחבה לשאלון שהציגה לה המשיבה ומתפלמסת עם הטענות המועלות בשאלון.

המשיבה חוזרת וטוענת כי שמה של המבקשת, מטעה את הציבור שכן היא מחקה את הלוגו של המשיבה, העושה שימוש במונח "לייזר ליין מעבדות שירות ומכירה" עוד בטרם שהוקמה המבקשת, וכי אין מדובר במקריות או בשימוש מקרי במילה "לייזר"  אלא במבקש 2, עובד לשעבר שעבד אצל המשיבה, המבצע פעולה של גניבת עין לשמה.

עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת בנתה גם אתר אינטרנט זהה כמעט לחלוטין לזה  של המשיבה, קראה לעצמה "לייזר אלקטרוניקה מעבדות שירות ומכירה"    במטרה לקחת מן המשיבה לקוחות ולהיבנות ממנה.