אי הרשעת עיתונאי שהודה בהדחה לחקירה

פרוטוקול

התובע:

אני מתנגד לאי הרשעה. הנאשם הודה ונשלח לקבלת תסקיר משירות המבחן לבחינת אי הרשעה. הנאשם הודה בשיבוש הליכי משפט, הדחה בחקירה. הנאשם נשלח לתסקיר בדיקת אי הרשעה. התסקיר חיובי מאוד. הייתי מקבל את המלצת שירות המבחן אולם שוחחתי עם המתלוננת שמציגה דברים חמורים של הנאשם כלפיה.  אני מבקש לדחות את הטיעונים לעונש על מנת לזמן את המתלוננת שתעיד על הדברים.

הסנגור:

העבירה היא משנת 2005, אם היא רוצה לספר דברים שקרו באותו יום זה רלבנטי, התיק מדבר על שיבוש, לא באלימות במשפחה. המתלוננת והילדה גרות בת"א. הוא גר בצפון. הנאשם לא רואה את האישה והילדה וכל מה שיש לה כלפיו זה טענות כלפי  כסף. היא זו שמייצרת הליכים בביהמ"ש ובכל פעם שמגיע לביהמ"ש עוצרים אותו. בכל מקרה יכול היה לזמן אותה היום לעניין העונש. אני מוכן לצאת מהנחה שדעתה של המתלוננת על הנאשם איננה חיובית. היא כועסת עליו ואומרת עליו דברים קשים ואף על פי כן זה לא רלבנטי לעבירה.

התובע:

אבקש לדעת גם מהי הפגיעה שתגרום הרשעה לנאשם. אני יודע שהנאשם הפסיק לעבוד ולכן גם הרשעה כרגע לא תפגע בו.

החלטה

1.         לנוכח מהותה של העבירה אינני רואה צורך או חשיבות של ממש בעמדתה של המתלוננת, במיוחד לנוכח הצהרתו של הסנגור.

2.         מהותה של הבקשה להימנע מאי הרשעה ובהתחשב בכך שהתביעה בעת כריתת הסדר הטיעון הצהירה שעמדתה להרשעה, אין די בחשש שהביע הנאשם בפני שירות המבחן באשר לפגיעה שתפגע הכנסתו באם יורשע, ועליו להוכיח פגיעה מיידית וקונקרטית יותר מאשר הצהרתו.

פרט לכך, ב"כ הצדדים יטענו עכשיו.

ניתנה היום, י' בטבת, תשס"ט (6 בינואר 2009), במעמד הצדדים.

התובע טוען לעונש:

התביעה חושבת שיש להרשיע את הנאשם ולהשית עליו מאסר על תנאי צופה פני עתיד מהסיבה הפשוטה שאולי זה מה שיגרום לנאשם וירתיע אותו מלחזור ולפגוע בה בצורה נפשית, כפי שהיא מגדירה אותה.  התביעה תבקש להרשיע את הנאשם ולהשית על הנאשם מאסר על תנאי וקנס.

הסנגור:

תחילה יש לראות מה נותר מכתב האישום שכן אחד משני הפרמטרים שהפסיקה מקנה לנו בבואנו לבקשת אי הרשעה היא החומרה של העבירה והנסיבות האישיות. אני מסכים שהדחה בחקירה היא עבירה חמורה. אבל יש מנעד של כמה עבירות. במנעד העובדתי העבירה נמצאת ברף התחתון והדברים מפורטים. מדובר בשיחת טלפון בה ביקש ממנה לחזור מתלונה לא מוצדקת, שנמחקה מכתב האישום. הרגליים של האירוע כבר לא איתנו ונמצאנו נזונים מהשאריות ועליהם עומד לדין. אכן מבחינה משפטית זו ההגדרה "אני מבקש ממך לחזור בך", אבל מה שעמד מול עיניו זה לא החשש מביהמ"ש, אלא שזה פותח דלת לעולם חדש של יחסים רעים ביניהם ואכן זה מה שקרה בסופו של יום. אני סבור שבנסיבות הללו אפשר לחיות עם אי הרשעה.

אני מפנה לעמ' השני בתסקיר, בפיסקה הראשונה, שורות 4-3, שלמרות הערפל שקיים שם, הוא לקח על עצמו הסכם וולונטרי לגדל את הילדה, יש לו עוד שני ילדים גדולים אותם הוא מגדל לבד.  המלכודת היא שהילדה לא רשומה על שמו מבחינת כל הרשויות. מעבר לכך, שירות המבחן נפגש עם הנאשם. עברו של הנאשם נקי. מציג תעודת עיתונאי של הרשות השניה, מספטמבר 1996. על פי פקודת העיתונאות, מי שלחובתו הרשעה יכול אולי לעסוק בעיתונאות אבל לא יקבל תעודת עיתונאי. מי שיש לו תעודה לא יחדשו לו. התעודה מתחדשת מדי שנה.  שירות המבחן מתייחס לאספקט הזה וממליץ בסופו של יום להכין עבורו תוכנית של"צ ולסיים ללא הרשעה. בנסיבות המקרה, חוסר עברו הפלילי, הפגיעה בשמו הטוב ואחת כמה וכמה פגיעה במטה לחמו, היא בלתי פרופורציונאלית. אני עותר לקבל את המלצת שירות המבחן.