אי.או.אן נדרלנד נ' קו צינור אילת אשקלון בע"מ ואח'

פסק דין

1.האם התובעת, חברת מתווכי ביטוח בינלאומית, זכאית להיפרע מהנתבעות בגין תשלום ששילמה לבתי זיקוק לנפט בע"מ (להלן - בז"ן), בעלת מטעני דלק, עקב חוסר שהתגלה לטענתה במטענים שבוטחו.

רקע וטענות הצדדים

2.עניינה של התביעה בשלושה מטעני דלק אשר נפרקו על ידי שלוש מיכליות שונות, בשנים 1999 - 2002, במתקני החוף של הנתבעות באשקלון. בכתב התביעה, אשר הוגש ביום 16.8.06 לבית משפט השלום בחיפה, נטען כי התובעת הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את בז"ן בגין חוסר במטעני דלק ושילמה לה בגין שלושה מקרי ביטוח נפרדים סך כולל של כ- 388,594 $.

שלושת המטענים נפרקו במסוף הנתבעת 1, חברה המחזיקה בזיכיון ממשלתי להפעלת מסופי קליטה, אחסון והעברת דלק גולמי (להלן - קצא"א), באשקלון. שני מטעני דלק גולמי הוזרמו למיכלי קצא"א ומטען אחד של דלק מזוקק הוזרם למיכלי הנתבעת 2, חברה ממשלתית המפעילה מסוף המיועד לקליטת דלק מזוקק, (להלן - תש"ן).

ביחסים בין הנתבעות לבז"ן נערכת התחשבנות כספית לאחר מדידת כמות הדלק במיכלי החוף. לאחר רישום הכמות מוזרם הדלק למתקני בז"ן העוסקת בזיקוקו וייצור מוצרי דלק. בתביעה נערך תחשיב ביחס לחוסר בין כמות המטען שנפרקה מהאניות לבית הכמות נטו שקיבלה בז"ן מהנתבעות ופורטו הסכומים ששולמו לה אל מול כמות החוסר המיוחס לנתבעות.

3.בין 7-10 לאוגוסט 1999 פרקה האוניה berge prince , (להלן – ברג פרינס) את מטענה אשר כלל שני סוגי דלק גולמי למיכלי קצא"א בנפח של כ- 1,906,632 חביות. ביחס למטען זה נטען לאחריות קצא"א לחוסר של 9,729 חביות בגינו שילמה התובעת 80,139$ ביום 30.3.00, ונתבע סך של 471,822 ₪ מקצא"א. (לצורך הבנת נפח החסר הנטען, עומד הוא על כ- 1,546,911 ליטר, כ- 1,547 קוב דלק שהינם כ- 1,294 טון).

בין 22-24 לספטמבר 2000 פרקה האוניה sea lady, (להלן – סי ליידי) את מטענה אשר כלל דלק מזוקק בנפח של כ- 203,718 חביות למיכלי תש"ן. ביחס למטען זה נטען לאחריות הנתבעות לחוסר של 1,700 חביות בגינו שילמה התובעת 80,280$ ביום 30.8.01, ונתבע סך של 469,811 ₪ מהנתבעות. (לצורך הבנת נפח החסר הנטען, עומד הוא על כ- 270,300 ליטר, כ- 270 קוב דלק שהינם כ- 226 טון).

בין 3-5 ליולי 2002 פרקה האוניה sfakia, (להלן – ספאקיה) את מטענה אשר כלל דלק גולמי בנפח של כ- 623,533 חביות למיכלי קצא"א. ביחס למטען זה נטען לאחריות קצא"א לחוסר של 10,629 חביות בגינו שילמה התובעת 228,175$ ביום 30.1.03, ונתבע סך של 1,335,006 ₪ מקצא"א. המטען הועבר לספאקיה בדרך מנמל המוצא לאחר שהוטען תחילה על המיכלית antartika, (להלן – אנטרטיקה). (לצורך הבנת נפח החסר הנטען, עומד הוא על כ- 1,690,000 ליטר, כ- 1,690 קוב דלק שהינם כ- 1,457 טון).

4.התובעת טוענת כי שילמה למבוטח, בז"ן, וזכאית להיפרע מהנתבעות מכוח זכות השיבוב והמחאת הזכויות שניתנה לה. ביחס לאחריות הנתבעות מיוחסת להן אחריות ברשלנות בעיקר מכח הכלל של הדבר מדבר בעדו. עוד נטען כי חבות הנתבעות כשומר שכר לאובדן הנכס שנמסר לחזקתן.

טענות הנתבעות מתמקדות בשיהוי בפנייה אליהן ובהעדר טענות בזמן אמת, במהלך תהליך הפריקה, המפוקח על ידי שמאי דלקים מטעם בעל המטען, לחוסרים בכמות הדלק שנמסרה לבז"ן. לשיטתן כל מערכת הפריקה מהמיכלית למיכלים מפוקחת ומנוטרת ונוכח העובדה כי מדובר במערכת סגורה ולא נטען בזמן אמת על אירוע חריג המעיד על נזילת הדלק או הגעתו לייעד אחר, על התובעת להוכיח כי אמנם נגרם חסר באשמתן. נטען כי בפועל לא היה חוסר בכמות הנוזלים שהגיעה למיכלים, אלא נפרקו עם הדלקים כמויות מים גדולות המהוות את ההסבר לפערים בין כמות הדלק שרכשה בז"ן לכמות נטו שקיבלה בסופו של יום. לשיטתן היה על התובעת לתבוע את אוניות המטען ואין לה עילה כנגדן מאחר ואחראיות הן רק לכמות המתקבלת במיכליה כפי שנמדדה בפיקוח השמאי המוסכם המהווה את הבסיס להתחשבנות מול בעל המטען. עוד נטען כי המדידות על בסיסן העריכה התובעת את חבותן אינן מדוייקות וכי אם נגרם חוסר יכל הוא להיגרם בדרך מנמל היעד. נטען כי נוכח כמות המים שנוקזו ממיכלי החוף, העולה על כמות החוסר הנתבע, עולה כי מקור החוסר הינו בעצם כמות המים שהיו במטען ונוקזו בתום הליך הפריקה בטרם הזרמת המטען לבז"ן. תש"ן טוענת בנוסף כי קיבלה את הדלק באמצעות מתקני קצא"א ולא ניתן לייחס לה אחריות לחסר, ככל שנגרם. בנוסף מכחישות הנתבעות את מעמדה של התובעת כבעלת זכות השיבוב.

התובעת מצידה טוענת כי מערכת הנתבעות אינה אמינה ומועדת לפורענות, נוכח קיומם של מיכלים רבים וצינורות ארוכים היכולים להיות אחראים לחוסר הנתבע והנטל על הנתבעות להוכיח כי לא באשמתן נגרם החסר. בטיעוניה נשענת התובעת על ת"א (מחוזי חי') 910/80 סקאנדיה נ' פלמינגו שיפינג קורפריישן, (6.3.87), שאושר בע"א 293/87 קו צינור אילת אשקלון בע"מ נ' סקאנדיה, (25.2.91), (להלן – עניין סקאנדיה).

דיון והכרעה

מעמד התובעת וחישוב סכום התביעה

5.להוכחת מעמדה של התובעת והסכומים אותם שילמה הוגש תצהירו של האנס סאטלס, מתאם תביעות עבור התובעת בפעילותה כחברת מתווכי ביטוח בינלאומית. פורטו הפוליסות שהונפקו באישורה של התובעת לתקופות הרלוונטיות ואשר הונפקו על ידי מספר מבטחי משנה אשר חילקו ביניהם את שיעור הכיסוי הביטוחי.

התצהיר מפרט את מנגנון קבלת ההחלטות אצל התובעת המקבלת את דרישות התשלום, בודקת אותן, משלמת את הפיצויים למבוטח. לתצהיר צורפו מסמכי הדרישות, העתקי החשבון המעיד על התשלום ומכתבי שיבוב מטעם בז"ן, ביחס לכל אחת מהתביעות. מהתצהיר ונספחיו הונחה תשתית עובדתית מפורטת, אשר לא נסתרה בחקירת העד, בדבר מעמדה של התובעת כמי שבפועל שילמה את הדרישות ותתחשבן עם מבטחי המשנה ביחס לפיצויים, לפי שיעורי הביטוח. אמנם מכתבי השיבוב מופנים למבטחים עצמם, אולם נוכח העובדה כי התובעת תיאמה בין מספר חברות ביטוח ושימשה בפועל כמבטח אשר הנפיק פוליסה בשמו ושילם את תגמולי הביטוח, לא מצאתי בסיס לפקפק בזכות התובעת לשיבוב בגין הסכומים ששילמה. (לעניין זכות השיבוב העומדת לחתמי ללוידס, הדומה במהותה לזכות השיבוב של התובעת, ראה ת"א (מחוזי ת"א) 41124-02-10 חתמי ללוידס נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, 7.7.12).

התובעת הוכיחה כי פעלה בהתאם להוראות הפוליסות אשר העניקו כיסוי כנגד כל הסיכונים ובחנה את היקף החסר ושילמה תגמולי ביטוח בהתאם, בשיעורים שפורטו לעיל. יוער כי מר סאטלס ציין בעדותו כי שולם סכום גדול יותר בגין סי ליידי, אשר לא נתבע ולכן אין להידרש לעניין זה. הנתבעות לא כפרו בזכותה הביטוחית של בז"ן לקבלת תגמולי הביטוח ואף לא העלו טענות כנגד שיקול הדעת שהוביל לתשלום האמור. לכן, לא מצאתי מקום לאפשר לנתבעות לכפור בזכות התובעת לשבב נזקיה בגין האובדן במטעני הדלק והתשלום בגין החסר. ממילא נוכח חלוף הזמן אין עוד עילת תביעה למבטחי המשנה עצמם והנתבעות לא טענו כי נדרשו על ידי גוף אחר להסביר את החוסרים הנתבעים בהליך זה. בנוסף, שעה שלא נסתרה טענת התובעת כי שילמה בפועל, ממילא קמה לה זכות להפרע מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט ומכח המחאת הזכות בפועל לידיה.

להשלמת צדו השני של המטבע ביחס לתשלום התובעת הוגש תצהירו של עודד קרני, מנהל תנועות דלק בבז"ן אשר נסמך על רישומים התומכים ברכישת הדלקים והפיצוי שהתקבל מהתובעת. האמור בתצהיר ביחס לרכישת הדלקים וקבלת התשלום לא נסתר ועולה כי כל מטען דלק נרכש תמורת מספר מיליוני דולרים וחצי אחוז משוויו, אשר אינו בר תביעה, לא כלול בפיצוי שהתקבל.

בחקירתו אישר כי בז"ן לא דרשה מהנתבעות פיצוי בגין "ההשתתפות העצמית", הסכום שאינו בר תביעה. עוד אישר כי בז"ן רוכשת כמאה מטעני נפט בשנה, אולם לא זכורה לו תביעה דומה לזו. להקדים את המאוחר, לא מצאתי מקום לייחס כל משקל לעובדה כי בז"ן בחרה לא להצטרף לתביעה בגין "ההשתתפות העצמית". אמנם לא העיד האדם שעסק בענייני הביטוח בזמן הרלבנטי, אולם נוכח היקף המסחר השוטף בין בז"ן לנתבעות הסכום אותו לא תבעה בז"ן הינו טיפה בים הנפט והעובדה כי התובעת תבעה בגין חלק מהמטענים סכומים שהינם יחסית נמוכים להיקף העסקאות, אינה מעידה כשלעצמה כי לא מדובר בתביעה אמיתית.

6.חקירת מר סאטלס לא כוונה כלל לפקפק באמור בתצהירו ובמסגרה ביררו הנתבעות את הלך מחשבתה של התובעת עת ביקשה לתבוע אותן תחת פניה בזמן אמת למובילים הימיים. העד אישר כי הוחלט לא לעכב את האוניה ספאקיה וזאת על דעתו של השמאי שמונה לבקשת המבוטח, מחברת סגיב, אשר סבר כי אין למתקני החוף אחריות לחוסרים. העד אישר בנוסף כי לאחר המקרה האחרון של הספאקיה, חקרו לאחור וגילו חוסרים דומים בגינם החליטו לתבוע במאוחד. עלה מההתכתבות הקרובה לפריקת הספאקיה, נ/1 - נ/3 כי הייתה כוונה לעצור את האוניה בגין חסר במטען שמקורו בעיקר מכמות מים גדולה במטען.