אטיה-נדב ואח' נ' גרוס

החלטה

לפני בקשה למתן צו מניעה להפסקת עבודות בניה שמבצע המשיב בחנות המצויה בבניין ברחוב דרך הים 68 בחיפה (להלן:"החנות").

המבקשים הינם בעלי דירה הנמצאת באותו הבניין.

לא מדובר בהליך ראשון בו נקטו המבקשים ביחס לחנות ובין הצדדים התקיימו הליכים בפני כב' המפקחת על רישום מקרקעין ואחר כך ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי במסגרתם ניתנו הוראות מסוימות ביחס לשימוש ברכוש המשותף.

המבקשים פתחו הליך גם מול עיריית חיפה במסגרת עת"מ 28729-02-11 שם הגיעו הצדדים להסכמה על פיה תפתח העירייה בהליכים לביטול רישיון העסק שהיה קיים בשעתו וכן תפתח בהליכים כנגד המשיב בהיבט של דיני תכנון ובניה.

המשיב מצדו פתח בהליך נזיקי כנגד המבקשים על רקע שיפוצים שערכו בדירתם.

במכתב התראה לעיריית חיפה שנשלח מספר ימים לפני פתיחת הליך שלפני, התריעו המבקשים כי באם לא יוסדר עניין עבירות הבניה ושעות פעילות העסק המתוכנן, תוגש כנגד העיריה עתירה מנהלית נוספת.

בדיון שהתקיים לפני במעמד שני הצדדים התברר כי הצו בבקשה הוגש למעשה ובעיקר כדי לקבע את המצב בשטח עד שתינתנה הכרעות בהליכים אחרים שבדעת המבקשים להגיש, האחד בנושא הרכוש המשותף בפני כב' המפקחת והשני בעתירה מנהלית בנוגע לאכיפת דיני תכנון ובניה ורישוי עסקים ביחס לנכס ולעסק המוקם בו.

אשר לנכס, מדובר בבית משותף שבחזיתו סתווין (ארקדה) שהוא מעין מרפסת/מסדרון מקורים שבקירותיו קשתות נאות הפונות אל הרחוב. הסתווין הוקם בחזיתן של 3 חנויות בקומת הקרקע של הבניין.

המשיב הוא הבעלים של אותן 3 חנויות כאשר קשתות הסתווין נסגרו בבניה או בתריסים וכנראה גם בחוצצים בין החנויות השונות כך שלמעשה שטח כל חנות הוגדל על חשבון שטח הסתווין שהיה בחזיתה.

אחת מהחנויות היא חנותו של המשיב בה הוא מנהל עסק של אלומיניום ותריסים.

הצו מבוקש ביחס לאחת משלושת החנויות בה התנהל עד לאחרונה דרגסטור. בפועל מתבצעות העבודות (בהסכמת המשיב) ע"י שוכרים ששכרו את החנות מהמשיב.

הקדמה זו חשובה לצורך הבנת הרקע להגשת הבקשה מחד גיסא ולצורך הבנת ההכרעה מאידך גיסא.

דין הבקשה להידחות ברובה ולא משום שטענות המבקשים לא הוכחו או שאין בהן דבר אלא משום שמטרתו של צו מניעה זמני כלל וכזה שהוגש ב"איחור" של עשורים שלמים בפרט, איננו להשיב מצב לקדמותו אלא לכל היותר לעצור ולהקפיא מצב קיים עד מתן הכרעה סופית.

משכך, בשלב הסעד הזמני, לוקח בית המשפט בחשבון האם מדובר ב"מעשה עשוי".

הוכח בפני כי המצב הקיים – קיים מזה עשורים.

המשיב טען בדיון כי קנה את 3 החנויות כבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת כשהן סגורות ברם המסקנה בדבר מעשה עשוי וקיים עולה דווקא או בעיקר מתוך טענות וראיות המבקשים.

המבקשים עצמם הגישו שלל מסמכים המעידים כי שטח הסתווין מול כל החנויות בכלל והחנות נשוא ההליך בפרט היה סגור ומוחזק ע"י המשיב כבר לפני שנים, בקשות לאישור הסגירות והקמת המחיצות נדונו ונדחו עוד בסוף שנות ה-70 ובמהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת.

זאת ועוד, המבקשים אישרו כי כשרכשו את הדירה, היה הסתווין סגור כלומר הם מראש רכשו דירה בבניין בו כבר נקבעו עובדות בשטח (ולא משנה כעת ובשלב זה של הדיון בסעד הזמני האם העובדות בשטח נקבעו כדין או שמא מדובר בהשתלטות על רכוש משותף או בעבירות תכנון ובניה).

הרי המבקשים הם אלו שפתחו בהליכים שתוארו ברישא ביחס לאכיפת דינים בין היתר ביחס לחנות נשוא הליך זה עת הוחזקה ע"י השוכר הקודם שלה (שאף טרח להגיע לדיון לפני) ולכן הצמדת שטח הסתווין לחנות, סגירתו וניהולו של עסק במקום אינם דבר חדש אלא דבר שהתקיים שנים ובידיעת המבקשים.