אטיאס נ' מדינת ישראל

פסק דין

רקע כללי

1.מר דוד אטיאס (להלן "התובע") הינו בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ממכללת נתניה.

2.התובע גויס למשטרה בתאריך 20.01.04 לתפקיד חוקר ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית. התובע גויס בדרגת רס"ל ותוגמל בתוספת 8% תמריץ.

3.מיום 1.11.04 התובע סווג כחוקר עבירות מחשב, החל לקבל תוספת השכלה ישימה (להלן גם: "תוספת ישימות") בשיעור 20% (במקום 8%) ובנוסף, קודם לדרגת רס"ר.

4.במהלך שנת 2005 התובע היה מועמד לצאת לקורס "חוקרי עבירות מחשב", ניגש למבחנים מקדימים אך כשל בהם ועל כן לא נשלח לקורס האמור.

5.בתאריך 1.5.08 עזב התובע את תפקידו כחוקר ביחידה הכלכלית וסופח למרכז ללימודי משטרה (מלמ"ש) לתפקיד מדריך.

6.החל מחודש 5/08 הופסק בפועל תשלום תוספת הישימות בשיעור 20% לתובע והתובע שב לקבל תוספת של 8% בלבד. התשלום הוחזר עד 8/08 ולאחר מכן הופסק לחלוטין בעקבות בירור והחלטת רמ"ד נגדים וזכאויות שכר סנ"צ אמיר רצון מחודש 8/08.

בהמשך לבירור מונה ביום 1.9.08 קצין בודק לבדיקת סיווגו המקצועי של התובע, ובין היתר תפקידו ופעולותיו בפועל וכיצד שונה סיווגו לחוקר עבירות מחשב.

בעקבות הממצאים ניתנה ביום 19.5.09 החלטת ראש אמ"ש הקובעת כי התובע לא הועסק כחוקר עבירות מחשב מיומן, סווג כך בטעות ומכל מקום לא היה זה עיקר עיסוקו, משכך, התובע קיבל תוספת 20% תמריץ שלא כדין ועליו להשיבה.

עם זאת הוחלט, כי לגבי התקופה עד לתאריך 4.9.05, מועד בו נמסר לו על כישלונו במבחן קבלה לקורס "חוקרי עבירות מחשב מיומנים", לא יקוזזו הסכומים שקיבל התובע בטעות. כן הוחלט שלא לעכב את התובע בדרגתו הבאה בגין קידומו השגוי בדרגה.

7.לטענת התובע בתביעתו, בעת קבלתו למשטרה הובטח לו כי יוכר כ "חוקר עבירות מחשב מיומן" ויתוגמל בתוספת השכלה ישימה בשיעור 20% הנגזרת מתפקיד זה לנוכח תארו האקדמי.

לטענתו, הוסמך ואף שימש בפועל כחוקר עבירות מחשב.

אף לאחר שכשל בבחינה נאמר לו כי ימשיך באותו הסטטוס ויקבל את התמריץ בגין השכלה ישימה.

8.התובע עותר במסגרת הליך זה למתן סעד הצהרתי לפיו על משטרת ישראל (להלן גם: "הנתבעת" או "המשטרה") לשלם לו את תוספת הישימות בשיעור 20% וזאת מיום גיוסו למשטרה ועד יום תחילת קבלת התמריץ בפועל, וכן בכל החודשים בהם נשללה ממנו התוספת וכל עוד ממשיך הוא לשרת בנתבעת.

8.לטענת הנתבעת, התובע לא התקבל לתפקיד חוקר עבירות מחשב מיומן, תפקיד הדורש הסמכה אותה אין לתובע, לא הובטחה לו תוספת הישימות הנגזרת מתפקיד זה והתובע אף לא עסק בתפקיד זה בפועל.

לטענת הנתבעת, התובע לא זכאי היה לתוספת הישימות, כדין נשללה ממנו התוספת החל מ-8/08 שכן ניתנה לו בטעות, והתובע אינו זכאי להמשיך ולקבלה.

9.הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד בו עתרה כי בית הדין יורה לתובע להשיב את התוספת שקיבל שלא כדין בתקופה מ-5/9/05 ועד 1/8/08, מועד הפסקת תשלום התוספת לתובע.

ואלה הפלוגתאות:

10.ביום 29.11.09 נקבעו הפלוגתאות שבתיק כדלקמן: