אטיאס ואח' נ' אברהם ואח'

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד, לפיצוי בגין הפסדים שנגרמו לבעלי הדין עקב תאונת דרכים בה היו מעורבים כלי הרכב בהם נהגו הנתבע והנתבעת שכנגד, ביום 23.7.12.

התאונה אירעה בצומת מרומזר בקרית ים. לטענת התובע, אשתו (הנתבעת שכנגד) שנהגה ברכבם מסוג טויוטה קורולה, בעל מספר רישוי 77-529-14 חצתה את הצומת ברמזור ירוק, כאשר רכבו של הנתבע, מסוג טויוטה מס' רישוי 29-038-74 פגע בה לפתע, שעה שהתפרץ לצומת לא פנוי. לטענתו, נסיבות התאונה, ואופי הפגיעה ברכבו מתיישבים עם המסקנה כי הנתבע הוא זה שהתרשל.

רכבם של התובע והנתבעת שכנגד תוקן, כאשר חברת הביטוח שלהם נשאה בעלות התיקון. ההפסדים שנגרמו להם בגין התאונה מסתכמים ב- 2,018 ₪, כמפורט באישור חברת הביטוח איי.די.איי מיום 15.11.12.

לטענת הנתבע, החל לנסוע כאשר האור ברמזור התחלף לירוק, ונסיעתו היתה איטית, תוך כדי גלישה אל הצומת. לדבריו, הנתבעת שכנגד היא שפגעה ברכב שלו, שכן לו היה הוא זה שפוגע בה, היתה כל החזית הקדמית של רכבו נפגעת, ולא רק החלק השמאלי של החזית. מכך מבקש הנתבע ללמוד כי הנתבעת שכנגד היא זו שפגעה ברכבו.

ההפסדים שנגרמו לנתבע, התובע שכנגד, מסתכמים לטענתו ב- 2,166 ₪.

לטענת הנתבעת שכנגד, ניתן ללמוד מאופי הפגיעות בשני כלי הרכב, דווקא על כך שרכבו של הנתבע הוא שפגע ברכבה שלה, שכן הפגיעה היתה בחזית הימנית של הרכב, וכללה את שתי הדלתות בחזית הימנית, בעוד שחזית הרכב לא נפגעה כלל.

מעיון בחוות הדעת השמאיות מטעם הצדדים, ובתמונות המופיעות בהן, עולה כי רכבו של הנתבע הוא שפגע בנתבעת שכנגד. רכבה של הנתבעת שכנגד נפגע לאורכה של החזית הימנית, כולל בדלת האחורית ימנית, בעוד שחזית הרכב לא נפגעה כלל. רכבו של הנתבע, לעומת זאת, נפגע בחזית.

לטענת הנתבע, נערכו שינויים בצומת, כמפורט בעדותו ובתרשים שהגיש (נ/4). לטענתו, הוסר רמזור במקום המסומן ב- X בתרשים, והועתק למקומו הנוכחי, באופן שמאריך את הדרך שעל כלי הרכב לעשות מאותו רמזור בכ- 20 מטרים להערכתו. זהו, לדעתו, מקור הבעיה הקיימת בצומת. הנתבעת שכנגד, המתגוררת בבית המצוי ממש בצומת עצמו (ונראה בתמונות), מכחישה את השינוי שבוצע ברמזור. לא הובאו בפני ראיות להוכחת משך הזמן שנדרש לנתבעת שכנגד לחציית הצומת, לעומת משך הזמן שחלף עד לקבלת אור ירוק ברמזור בו עמד הנתבע, אך דווקא עדותו של הנתבע תומכת בגרסת הנתבעת שכנגד לפיה נכנסה לצומת באור ירוק, וכפי הנראה לא הספיקה לסיים את חצייתה.

מכל מקום, לא ניתן ללמוד מעצם העובדה שרכבה של הנתבעת שכנגד עדיין היה בצומת, בעת שהיה לנתבע אור ירוק, כי חצתה את הרמזור באור אדום.

7. כאמור, מאופי הפגיעות עולה כי רכבו של הנתבע הוא שפגע ברכבה של הנתבעת שכנגד.

בנוסף, הנתבעת שכנגד העידה כי הרכב שעמד בצמוד לרכבו של הנתבע, לא החל בנסיעתו.

הנתבע אישר זאת בעדותו ובתרשים שהגיש. יש בכך ללמד על כך שהאור ברמזור טרם

התחלף לירוק, או שבעל הרכב הסמוך הבחין שהצומת לא פנוי על אף שהאור התחלף

לירוק, ולפיכך נמנע מלהתחיל בנסיעה.

משקלם המצטבר של שני נימוקים אלה, יש בו כדי להוכיח כי התרשלותו של הנתבע היא

שגרמה לתאונה, שכן אף אם החל הנתבע בנסיעתו רק כאשר האור ברמזור היה ירוק, ולא

לפני כן, התרשל, כאשר לא ווידא, טרם תחילת נסיעתו וטרם הכניסה אל הצומת, כי הצומת

פנוי.

8. אשר על כן, החלטתי לקבל את התביעה, ולדחות את התביעה שכנגד.