אטיאס אבנר נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

החלטה

הנתבע ביקש רשות להגיש ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל), שלתובע נותרה נכות בשיעור 10% עקב תאונת דרכים. התובע מתנגד לבקשה. עיון ברישומי הוועדה הרפואית של המל"ל מראה שהיא קבעה לתובע נכות עקב "נזק במניסקוס בצורה קלה", אף שממצאי הבדיקות לא כללו כל ממצא אובייקטיבי המלמד על נזק כזה וגם הועדה לא מצאה אלא "חשד" זנק זה נגרם. הנתבעת מבססת את טענתה על פענוח בדיקת MRI שממנה, לכאורה, עולה המסקנה שבמניסקוס בברך שמאל של התובע, אין כל נזק. בדיקה זו מעוררת חשש רציני שקביעות הוועדה הרפואית של המל"ל, אינן מבוססות וההסתמכות עליהן אינה בטוחה דיה ועלולה לגרום לעיוות-דין. די בכך כדי להצדיק הענות לבקשה.

התובע התנגד לבקשה, בטענה דיונית אשר אין להקל בה ראש. הבקשה הוגשה 17 חודשים לאחר הגשת התביעה. בדיון ביום 20.4.09 דיווח ב"כ הנתבעת על כך שהגיעה לידי הנתבעת בדיקת ה-MRI, שנראית על פניה תקינה. הוא ביקש שהות להיוועץ ברופא כדי להחליט אם לבקש רשות להביא ראיות לסתור. בהחלטה נקצבו לתובעת 30 יום להודיע אם בכוונתה לבקש להביא ראיות לסתור. נקבע שבהעדר בקשה יוגשו תחשיבי נזק. הזמן חלף. בקשה לא הוגשה והצדדים הגישו תחשיבי נזק. ביום 24.6.09 נשלחה לצדדים הצעת בית המשפט. ביום 17.9.09 תיזכר בית המשפט את הצדדים, שעדיין לא הגיבו להצעה. ביום 23.9.09 קיבל התובע את ההצעה ולמחרת הזמין בית המשפט את הנתבעת להגיב. ביום 1.11.09 הואילה הנתבעת להגיב כך: "עקב עומס עבודה רב אצל הנתבעת, הנתבעת מבקשת מביהמ"ש הנכבד, להאריך את המועד להגשת תגובתה להצעת ביהמ"ש לפשרה ב-30 ימים". בית המשפט נענה לבקשה וקבע תזכורת פנימית ליום 7.12.09. תגובת הנתבעת להצעת הפשרה לא התקבלה ולעומת זאת, הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור. התובע מלין על התעלמות מלוח הזמנים שקבע בית המשפט, על העיכוב הלא סביר בהגשת הבקשה ועל כך שהתנהגות הנתבעת גרמה להליכי סרק: הגשת תחשיבי נזק, משלוח הצעה ובזבוז זמן. הנתבעת לא הגיבה על כך.

ראוי להבחין בין ההיבט המהותי של הבקשה להיבטה הדיוני. מבחינה מהותית הבקשה מוצדקת. מבחינה דיונית הפגינה הנתבעת זלזול מוחלט בבית המשפט ובצד שכנגד. היא התייחסה ללוח הזמנים שקבע בית המשפט כאילו אינו קיים כלל. היא גרמה לתובע ולבית המשפט עבודת סרק כשגרמה להגשת תחשיבי נזק ולהכנת הצעת הפשרה. לבסוף, קיבלה הארכת מועד "להגשת תגובתה להצעת הפשרה" – אך בפועל, ניצלה את הזמן להכנת בקשה להבאת ראיות לסתור. בניגוד לדעת התובע, איני סבור שפגמים אלה יכולים למנוע קבלת בקשה המוצדקת לעצמה, אך ההתנהגות עצמה, שלקתה בחוסר הוגנות ובחוסר הגינות וגרמה לנזק ממשי הן לתובע והן לציבור (שאת משאביו המוגבלים השחיתה), אינה יכולה לעבור ללא תגובה הולמת. לפיכך, הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 5,000₪ ובהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000₪ נוספים.

באשר לבקשה גופה: אני מתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל וממנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי את ד"ר נחום הלפרין, מרח' מורדי הגטאות 62 ראשל"צ (טלפונים: 08-9779432 ו 03-9443492). בשכרו בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ ישא הנתבע. המומחה לא יתחיל בעבודתו בטרם ישולם שכרו. על המינוי יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ הצדדים בתוך 30 יום, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה, תוך התייחסות לשאלות שלהלן:

1. האם לוקה התובע כיום בנכות צמיתה? אם כן, מהו שיעורה?

2. היש לתובע עבר רפואי ראוי לציון בענייננו? אם כן, נא לפרט ולהעריך את משמעותו התפקודית.

3. היש לייחס חלק מנכותו למצבו לפני התאונה? אם כן, נא להעריך איזה חלק נובע מהתאונה.

4. האם סובל התובע, או סבל בתקופות שלאחר התאונה, מנכות זמנית? אם כן, נא לפרט את התקופות השונות ושיעורי הנכות המתאימים להן.

5. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה בעתיד? אם כן, מהו השינוי הצפוי בשיעור הנכות?

6. מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, לרבות בשים לב לעבודתו ולמקצועו.

7. האם צפוי התובע להיזקק לטיפולים רפואיים בעתיד? אם כן, נא לפרט ולהעריך את עלויותיהם.

לאחר קבלת חוות דעת המומחה, וככל שהדבר יהיה נחוץ (לאור העובדה שכבר הוגשו חוות-דעת בתיק) יגישו הצדדים תחשיבי נזק כדלקמן: התובע תוך 21 יום, הנתבעים 21 יום אח"כ.

המזכירות תביא את התיק לעיוני עם קבלת תחשיבי הנזק, תעביר העתק ההחלטה לצדדים ולמומחה ותשלח למומחה כתב מינוי.

לת.פ. ליום 21.3.10.

ניתנה היום, כ"ד טבת תש"ע, 10 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: