אטון נ' מדינת ישראל

החלטה

אתיר הגשת המסמכים. שאלת משקלם תוכרע בהמשך.

המסמכים הוגשו סומנו מב/1 – מב/4.

ניתנה והודעה היום כ"ד סיון תש"ע, 06/06/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול פסילה מינהלית בת 30 יום שהוטלה על המבקש בתאריך 22.05.2010 וכן בקשה לביטול החלטה בדבר איסור מינהלי על שימוש ברכב מאותו תאריך.

2.הבקשה אינה נתמכת בתצהיר וגם לא במסמך כלשהו, למעט שתי ההחלטות אשר צורפו אליו וגם המבקש עצמו לא התייצב לדיון תוך שב"כ אומר כי הדבר נהוג גם במשפטי תעבורה רבים וגם בבקשות לפסילה מינהלית.

3.ביחס לאי הגשת תצהיר לא שמעתי הסבר של ממש, למעט טענה כללית כי לא יכולים להתייחס לחומר הראיות.

4.על פי הנטען בבקשה, המבקש אינו מסוכן לציבור בדרך נהיגתו, הרכב חיוני ביותר למבקש, ודי בתקופת הפסילה עד כה כדי לצנן את המבקש וללמדו לקח.

5.במהלך הדיון הוגשו על ידי ב"כ המבקש מסמכים רפואיים מהם עולה קיומה של חבלה באף ומסמך הנחזה להיות בדיקת שמיעה המציין ירידה בינונית חמורה עד חמורה וממצאים נוספים ודו"ח חדר מיון אשר קשה להבינו.

6.טענות המבקש הינן בעיקרן טענות עובדתיות ויש לתמוה כיצד זה מוגשת בקשה הכוללת טענות עובדתיות ללא תצהיר. זאת בפרט לאור סעיף 3 (ב) לתקנות התעבורה (סדרי הדין בבקשות לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהן), התש"מ – 1980.

תמיהה נוספת יש להוסיף ביחס לאי התייצבות המבקש, בפרט מקום שמדובר בטענות עובדתיות.

לא מצאתי ממש בנימוקים של ב"כ המבקש (אשר ייפוי הכח אף אינו כולל את שמו של עוה"ד אשר התייצב בפניי היום) ביחס לאי התייצבות המבקש, כמו גם ביחס לאי הגשת תצהיר.

7.די היה באמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה על הסף, ואשר לא רק שאין בסיס ראייתי לטענות העובדתיות הרבות המועלות, שכן בסיס ראייתי זה על פי התקנות צריך לבוא בתצהיר, אלא גם שלא ניתנה לב"כ המשיבה האפשרות לחקור את המבקש בחקירה נגדית.

לפנים משורת הדין ולמעלה מן הצורך, אתייחס לגופן של הטענות.

8.ב"כ המבקש טוען כי עיין בחומר החקירה והוא מפנה למזכר של אחד השוטרים וטוען כי מהמזכר לא עולה כי המבקש נהג ברכב במובן זה שהרכב היה בנסיעה. ואולם, עיון בהודעת המבקש עצמו במשטרה מעלה הודעה מפורשת שלו בכך שהוא נהג (ראה שו' 4 ו – 5 להודעתו).

9.מחומר החקירה שבפניי עולה קיומן של ראיות לכאורה של ממש, ברף גבוה מאד כי המבקש היה במצב של שכרות אשר ניתן לכנותה שכרות כבדה מאד. אני מוצא לאור הראיות לכאורה שיש בתיק כי לא רק שפעולת הקצין הפוסל הינה ללא כל דופי, אלא אני מוצא כי אם, במצבו הנחזה לכאורה של המבקש, לא היה הוא פועל כפי שפעל ולא היה הוא פוסל את המבקש מלנהוג ומטיל איסור שימוש ברכב, הרי שהיה הוא פועל בניגוד לחובתו.

10.חומר החקירה מעלה לא רק מצב קשה של שכרות, אלא גם התנהגות אלימה של המבקש כלפי השוטרים. למבקש טענות ביחס לתקיפה של השוטרים אותו. טענות אלו עניינן לתיק העיקרי. מחומר החקירה שבפניי עולות אינדיקציות לכך שהמבקש היווה סכנה של ממש לסביבתו וזאת לא רק בנהיגתו אלא גם מחוץ לרכב.

11.המחוקק נתן בידי המשטרה את הכלי של פסילה מינהלית, ביחס לרשיון נהיגה וביחס לשימוש ברכב. זאת ככלי נוסף של מלחמה בתאונות הדרכים.

12.אני מוצא מקרה זה כמקרה מובהק בו קמה חובה של ממש על קצין המשטרה לפסול את המבקש מלנהוג ולאסור על כל שימוש ברכב.