אחרק ואח' נ' שלום ואח'

פסק דין

תביעות הדדיות שהגישו הצדדים, שכנים המתגוררים זה מעל זה בבית משותף, בעניין בנייה ושימוש בחצר הבית, שהינה רכוש המשותף.

כללי - הצדדים, רקע עובדתי והתביעות

ה"ה שלום (התובעים והנתבעים 1-2, להלן: שלום) וה"ה אחרק (התובעים והנתבעים, להלן: אחרק) הינם בעלי דירות בבנין משותף בן שתי קומות ברח' האר"י 16, גוש 3925 חלקה 410, בעיר ראשון לציון. בבניין ארבע דירות ולפי נסח רישום המקרקעין, לכל דירה, זכויות ברבע בלתי מסוים ברכוש המשותף.

שלום הם הבעלים של שתי דירות בקומה הראשונה (דירות 3-4) ולפיכך, הם בעלי זכויות במחצית מהרכוש המשותף. שלום מתגוררים בדירה 3, מעל דירת אחרק. דירה 4, מושכרת. דירה 3 הורחבה ע"י שלום לשטח של 110 מ"ר. יתר הדירות בבניין נותרו בגודל המקורי, 43 מ"ר. כפי שעולה מכתבי הטענות והתצהירים של הצדדים, ברקע להליכים המשפטיים שבפניי, רצונם של אחרק להגדיל את דירתם והתנגדותם של שלום לבקשתם להיתר.

אחרק, בעלי דירה בקומת הקרקע המערבית, דירה 2, ובעלי זכויות ברבע מהרכוש המשותף. הזכויות בדירה עברו לאחרק בשנת 2004, עם פטירתו של מר שרעבי חננאל ז"ל, אחיה של הגב' אחרק, שנפטר ביום 24/1/04 (המנוח). המנוח הוריש את הדירה לאביו ולאחיו. הנ"ל ויתרו על חלקם לטובת הגב' אחרק בהסכם מיום 31/12/04 (ראו מסמכים 1-4 לתצהיר אחרק). לפי גרסת הגב' אחרק, היא החלה להתגורר בדירה החל מיום 1/8/05 (עמ' 21 ש' 28-29). [גרסתה של גב' אחרק לא נסתרה. מר שלום לא הצהיר דבר לעניין זה ובתביעתו ובסיכומיו הצביע על מועדים שונים באופן לא קוהרנטי].

לפי נסח רישום המקרקעין שצירפו שלום, הדירה הנוספת בקומת הקרקע, דירה 1, היא בבעלות מר קוטקו משה (נספח א' לכתב התביעה המקורי).

יש לציין, כי מח"נ של שלום ואחרק עולה, כי כיום מתגוררים בדירה מס' 1 בתם של שלום ובני משפחתה, הנתבעים 3-4. בתצהיר עדות ראשית של שלום (ס' 12) ובסיכומים מטעמם (ס' 1ד) נטען, כי הם בעלים של 75% מהרכוש המשותף, בהתחשב בדירה מס' 1 שבבעלות בתם ובעלה, בנוסף לדירות 3 ו- 4. לא הוצגה ראיה לכך שדירה מס' 1 היא בבעלות הנתבעים 3 ו- 4 ואין לדעת אם וממתי הם בעליה. בתיק מצוי רק נסח רישום שלפיו הבעלים של דירה 1 הוא מר קוטקו. ככל שחל שינוי בבעלות הוא לא הוכח. ממילא, אם חל שינוי כזה לאחר הגשת התביעות שבפניי, הוא אינו רלבנטי לתקופה שאליה מתייחסות התביעות.

התביעה בת.א 2004/09 הוגשה ביום 20/5/09 על ידי שלום כנגד אחרק. התביעה תוקנה באפריל 2010 וכפי שתוקנה, הינה תביעה לפיצוי בסך של 64,000 ₪ ולמתן צו לאכיפת חלוקת השימוש בחצר הבית משותף בהתאם להסכמות שהושגו, לפי הטענה, בין שלום לבין המנוח.

התביעה בת.א 4071/09 הוגשה ע"י אחרק כנגד שלום וכן, כנגד הנתבעים 3-4 (בתם של שלום ובעלה). זוהי תביעה למתן סעד הצהרתי ביחס לזכותם של אחרק ברכוש המשותף; למתן צו לפינוי ולהריסת מבנים בלתי חוקיים שבנו שלום בחצר המהווה רכוש משותף; ולפיצוי כספי בסך של 324,000 ₪ בגין ירידת ערך דירתם, מטרד ועוגמת נפש ובעבור דמי שימוש ברכוש המשותף.

מר אחרק סעדיה ז"ל נפטר במהלך ניהול ההליכים.

תחילה תבעו שני הצדדים גם את הועדה המקומית, אולם התביעות כנגדה נמחקו בשלב מוקדם של ניהול התיקים (בקשה 3 בתיק 2004/09 ובקשה 4 בתיק 4071/09).

הדיון בשני התיקים אוחד בהחלטה מיום 11/10/10 (ראו פרוטוקול הדיון).

תביעת אחרק

אחרק טוענים להשתלטות של שלום על הרכוש המשותף תוך ניצול מצבו הירוד של המנוח בשנותיו האחרונות. שלום עושים שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף, תוך ביצוע חריגות בניה, עוולת מטרד ליחיד ופגיעה בקניינם. לטענתם, בשנת 2002 שלון בנו יחידת דיור בחצר האחורית, בניגוד להיתרי הבניה, שהתירו בניית שני מחסנים בחצר האחורית. יחידת הדיור שימשה לעת הגשת התביעה ובמשך 4 שנים שקדמו לה, למגורי הנתבעים 3-4 והיא ממוקמת מול חלון מטבחם של אחרק. כמו כן, שלום הפכו את החניה המקורה הקדמית למחסן בשטח של כ- 30 מ"ר, בניגוד להיתר שהתקבל לקירוי החניה על כמחצית משטח זה. לא רק ששלום פעלו בניגוד להיתר כאמור, אלא שההיתר שניתן אינו היתר כדין. ההיתר ניתן ללא הסכמת המנוח או הסכמת אחרק, תוך ששלום מציגים לועדה המקומית מצג שווא, כאילו אין הם יודעים מי בעל הזכויות בדירה 2 לאחר פטירתו של המנוח. זאת, אף שלעת הגשת המסמכים, אחרק כבר התגוררו בדירה 2. בנוסף, החניה במיקומה פוגעת בבנייה העתידית של אחרק, שכן לאחר שירחיבו את הדירה, היא תהיה סמוכה לחלון דירתם.

אחרק תובעים את הסעדים הבאים:- הריסת המבנים הנ"ל ופינויים וכן, דמי שימוש בעבור השימוש שעשו שלום ברכוש המשותף, בסך של 64,000 ₪; - פיצוי בגין ירידת ערך דירתם, בסך של 150,000 ₪; - פיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין מטרד ושלילת ההנאה מהרכוש המשותף; - 60,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש;- סעד הצהרתי לפיו כל חלקי הבית המשותף למעט הדירות שייך לכל דיירי הבית המשותף ואחרק זכות לעשות שימוש בחלקים אלה, בהיותם בעלי רבע בלתי מסויים בו;- צו שיחייב את שלום להתקין מרזב בגג, לאחר שבנו גג ללא מרזב;- צו המחייב את שלום להתיר לאחרק להציב את דוד השמש על הגג, כמקובל וצווים נוספים, כמפורט בס' 57 ז 1-4 לכתב התביעה.

תביעת שלום

שלום טוענים, כי הם פועלים בהתאם להסכמה שבע"פ שהושגה עם המנוח בדבר חלוקת השימוש ברכוש המשותף. לטענתם, סוכם כי המנוח יעשה שימוש בחצר הקדמית ושלום יעשו שימוש בחצר האחורית, בכפוף לחניה של שלום בחצר הקדמית ולזכות מעבר לחצר האחורית. לשני הצדדים זכות מעבר בחצר צדדית שמשותפת לכולם (להלן: הסכם השיתוף). לטענת שלום, חיו בשלווה ובהרמוניה עם המנוח ועם הגעתם של אחרק לגור במקום, הפרו את השלווה ואת ההסכמות שהושגו עמו.

תביעת שלום (שהיא הראשונה מבין שתי התביעות שבכותרת) הוגשה לאחר שהתנגדותם להיתר בניה שביקשו אחרק להרחבת דירתם, נדחתה ע"י ועדת התכנון (ראו ס' 2 לסיכומי שלום).

שלום תובעים לקבל סעדים כדלקמן: