אחריות מעסיק לנזק שנגרם לעובד עקב החלקה על רצפה רטובה

מבוא

1.                   1.                   התובע, יליד 1950, עובד כטבח במטבחו של הנתבע מס' 2 (להלן: "המעביד"). המטבח ממוקם בתלמוד התורה 'חפץ חיים' בשכונת סנהדריה בירושלים.

2.                   2.                   ביום 23.1.03 במהלך עבודתו החליק התובע על הרצפה ונגרמו לו נזקי גוף. התובע טוען כי המעביד חב לפצותו עבור הנזקים וכי הנתבעת מס' 1 חבה כלפיו כמבטחת המעביד.

3.                   3.                   הנתבעים אינם חולקים על כך כי התובע נפל ואולם הם כופרים באחריותם לנפילתו וטוענים כי לא התרשלו. לחילופין הם טוענים לקיומו של אשם תורם משמעותי. עוד חלוקים הצדדים באשר להיקפם של הנזקים הנטענים.

נסיבות אירוע התאונה

4.                   4.                   כאמור, התובע טען בכתב התביעה כי ביום התאונה הלך לשירותים והחליק על רצפה רטובה. בתצהירו נתן התובע פירוט של הנסיבות וכתב כי באותו יום בשעה 15:30 הלך מהמטבח לכיוון השירותים.  בכניסה לחדר ההלבשה, הוא החליק ונפל על כף יד ימין. לדבריו, הוא החליק בעת שעשה את הצעד הראשון לתוך חדר ההלבשה ותוך כדי ההחלקה הבחין בכך שהגורם לה הוא רטיבות על הרצפה. הוא ציין כי גם מכנסיו היו רטובות (סעיף 3 לתצהיר). התובע אמר בתצהירו כי לא ניתן היה להבחין ברטיבות כיוון שלא היה מדובר בשלולית ואין במקום תאורה.

5.                   5.                   בחקירתו הנגדית הוא שב על גרסתו. לדבריו 'יש פתח ובצד יש חדר הלבשה קטן ובסופו יש שירותים. כשנכנסתי לפתח הראשוני לחדר ההלבשה מיד בצעד הראשון החלקתי ונפלתי על כתף ימין' (עמ' 10, ש' 10-11). בהמשך הוא הסביר שנפל מיד כשנכנס לחדר ההלבשה כאשר פנה בחצי גוף לצד ימין וההחלקה הייתה בצעד הראשון שעשה (עמ' 10, ש' 23). במהלך החקירה הוא שרטט את המקום בו אירעה התאונה (נ/1).

6.                   6.                   התובע הבהיר כי במקום לא הייתה שלולית אלא הרצפה הייתה רטובה ונוצר משטח מים (עמ' 12, ש' 8). הוא נשאל מדוע לא הסתכל ובחן את הרצפה בעת שהלך אך טען שהביט לפנים ולא לצדדים (עמ' 12, ש' 14).

7.                   7.                   מטעם התובע העיד  מר יוסף בלוי, אחד העובדים במקום. גרסתו של עד זה צורפה כנספח לתצהירו של התובע ונכתבה על גבי מסמך שנערך מספר חודשים לאחר האירוע. במסמך נכתב  כי:

"חברי הטוב הר'ר שלמה מזרחי היה בעבודה אצל ש' הקלמן בגלל שהרצפה בחדר הלבשה הייתה רטובה ומחליק ואני נכנסתי אחריו ועדיין היה המקום מחליק וכמעט שגם אני החלקתי."

8.                   8.                   מעדותו התברר כי הגיע למקום לאחר שהתובע כבר הוקם על ידי אחרים אך ראה שהרצפה הייתה רטובה (עמ' 17, ש' 13). בחקירה הנגדית הוא שב ואמר כי עמד על הרצפה הרטובה (עמ' 19, ש' 9) וכי מדובר במשטח של מי ניקיון שעדיין לא נגבו אותם (עמ' 19, ש' 11).

9.                   9.                   מהחקירה הנגדית התברר כי נסיבות עריכת המסמך פוגמות במידת מה במשקלו. כך עלה כי המסמך נכתב במשותף על ידו ועל ידי התובע (עמ' 18, ש' 5-6, ש' 15-16) וכן התעוררה תמיהה לגבי אזכור התאריך הלועזי עליו, שעה שכותבו הוא אדם דתי חרדי.

10.               10.               מעדות התובע, שהייתה מקובלת עלי, עולה כי נפל לאחר שהחליק על רצפה רטובה שהייתה בכניסה לחדר ההלבשה המוביל לשירותים במטבח. גרסת התובע הייתה רצופה ועקבית ונתמכה בעדות יוסף בלוי, למרות הקושי שעוררה, כמפורט לעיל. בהקשר זה אוסיף כי הנתבעים לא הביאו ראיות הסותרות את טענת התובע והעד. אמנם, המעביד עצמו אינו בקו הבריאות וככל הנראה גם לא היה במקום, אך מנהל העבודה באותה עת, אדי, אשר היה בין הראשונים לפגוש בתובע, כמו גם עובדים אחרים, מוכרים לנתבעים וניתן היה להביאם לעדות גם אם הפסיקו את עבודתם אצל המעביד. הימנעות זו מהבאת ראיות אחרות תומכת אף היא בגרסת התובע והעד יוסף בלוי.

11.               11.               לסיכום, התובע נפגע בעת שהחליק על רטיבות שהייתה על הרצפה בפתח חדר ההלבשה המוביל לשירותים.

האחריות

12.               12.               התובע טען כי הנתבעים התרשלו כלפיו בהותרת המים על הרצפה בכניסה לחדר ההלבשה המוביל לשירותים. בין הטענות שנכתבו בסעיף 8 לכתב התביעה נכללו שתי טענות מרכזיות:

א.      א.      המעביד לא דאג לשמירה על רצפה יבשה במקום העבודה.

ב.      ב.      המעביד לא הציב שלט אזהרה אודות הסכנה הטמונה במקום התאונה.