אחריות מעביד, קבלן ובודק מוסמך לנסיבות מותו של פועל בניין בתאונת עבודה

1.      לפניי תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי ותביעת יורשים ועזבון לפיצוי בגין תאונת עבודה מיום 7.4.02, בה מצא את מותו מר ציפוליגה פלורין ז"ל בתאונה טרגית (להלן:- "המנוח" ו- "התאונה").

התובעות 2 ו-3 הן היורשות והתלויות במנוח, יליד 14 אוקטובר 1968. תובעת 2,אלמנתו של המנוח ילידת 1.9.1972, הינה אפוטרופוסית הטבעית של תובעת 3 (במועד הגשת התביעה) בתו של המנוח, ילידת 4.6.1991.

תביעת התובע 4 הינה נגד הנתבעות 2-6, לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 ובהתאם לדיני הנזיקין האזרחיים(הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964.

נתבעת 1 - אבן זהב קבלנות בע"מ העסיקה את המנוח והייתה מעבידתו במועד התאונה (להלן- "אבן זהב" או "נתבעת-1"). נתבעת 2 - זלינגר חברה לקבלנות בע"מ (להלן: "זלינגר" או "נתבעת-2"),חברה קבלנית לעבודות בנייה, אשר התחייבה לבצע עבודות שלד באתר הבנייה בו אירעה התאונה - פרויקט "פארק שקמים" ברחוב ירושלים בראשון לציון (להלן - "האתר") ובעלת העגורן. בין נתבעת 1 לנתבעת 2 נחתם הסכם לביצוע עבודות הבנייה באתר. נתבעת 3 - אמריקה ישראל להשקעות בע"מ (להלן: "אמריקה ישראל" או "נתבעת-3") העמידה הון עצמי לצורך ליווי בנקאי לנתבעת-2. נתבעת 4 - "פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטוח (להלן: "נתבעת-4") ביטחה את הנתבעות 1-3 בביטוח חבות מעבידים וחבות צד ג' בגין העבודות שבוצעו באתר.

נתבע 5 - גדעון קרייזר, מהנדס מכונות במקצועו, הוסמך על ידי משרד העבודה כבודק מוסמך לבדיקת עגורני צריח (להלן: "נתבע 5" או " מר קרייזר"). נתבעת 6 - אריה בע"מ - חברה לבטוח, ביטחה את נתבע 5 בביטוח אחריות מקצועית.

התאונה:

2.      בהתאם לנטען, ביום 7.4.2002 עסק המנוח יחד עם עובדים נוספים, ביציקת תבנית של קיר ממ"ד בקומה 11 של בניין באתר. מעל ראשי קירות הממ"דים בלטו שורות של ברזלי זיון בקוטר של 6 מ"מ ובגובה של 50 ס"מ, מעל ראש הקיר שנועד להמשך יציקת הקיר בקומה שמעל. לאחר הרכבת התבניות עסקו העובדים ביציקת הבטון של הקיר המשותף בין שני הממ"דים. בעת ביצוע היציקה עמדו המנוח ועובד נוסף, על משטח עץ שהונח על הקירות שיצקו. היציקה בוצעה באמצעות דוד מלא בבטון שהורד על ידי העגורן סמוך מעל התבנית. תפקידו של המנוח היה לכוון את הבטון "לתוך הקיר" בין שתי דפנות התבנית ולמנוע שפיכת בטון מחוץ לתבנית. העגורן העלה והוריד בטון. בהתאם לנטען, העגורנאי הרים את הדוד המלא בבטון, על מנת להורידו חזרה מעל לקיר הממ"ד. הדוד נעצר במרחק של כ- 30 ס"מ מהמקום בו עמד המנוח ועובד נוסף. העובד הנוסף, ביקש במכשיר הקשר מהעגורנאי שירים מעט את הדוד, אולם הדוד החל לרדת כלפי מטה, כאשר העגורנאי איבד את השליטה עליו. בעת ירידת הדוד הוא פגע במשטח העץ עליו עמד המנוח ועובד נוסף. העובד הנוסף "ברח" שמאלה לכיוון הרצפה הסמוכה ואלו המנוח זז ימינה לעבר קרש נוסף שהיה מונח צמוד למקום בו עמד. הדוד פגע בקרש, הקרש נשבר ועקב כך, הקרש עליו עמד המנוח התרומם והרים את המנוח כלפי מעלה. המנוח נזרק כלפי מעלה ונפל בגבו על הברזלים שבלטו מהקיר הסמוך. צוות האמבולנס שהגיע לאתר קבע את מותו של המנוח.

3.      בהתאם לממצאי דו"ח חקירת התאונה שנערך על ידי אגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה, מיום 24.11.2002,על ידי מר יעקב פקליס (להלן -" דו"ח החקירה") נקבע כי הגם שהעגורנאי הזיז את ידית ההפעלה של העגורן לפעולת הרמה, ירד הדוד כלפי מטה ללא שליטה וגרם לשבירת משטח העץ. המהנדס פליקס וינשטיין, בודק מוסמך לעגורנאי צריח, הוזמן על ידי נתבעת 1 לבדוק את נסיבות התאונה גם כן, ביקר גם הוא באתר ובדק את העגורן ביום 9.4.2002. בדו"ח שערך נקבע כי נמצא בלאי מתקדם בקונטקטורים (מגענים), האחראים על פעולת ההרמה וההורדה בארון החשמל של העגורן. המגענים פורקו בנוכחות נציג מכון התקנים ונמסרו לבדיקת מעבדה. לאחר קבלת תוצאות הבדיקה ממכון התקנים קבע המהנדס וינשטיין " מבדיקת הקונטקטורים במכון התקנים, דוח מספר 8214323318, עולה שהמגעים נמצאו במצב בלאי מתקדם, מצב שבעקבותיו צפויה תקלה של "הידבקות" מגעי הקונטקטור ועקב כך שיבוש מערכת פיקוד ובקרה של העגורן" (פרק 5 לחוות הדעת).

מפקח העבודה מר פקליס קבע בדו"ח החקירה שלו, בעקבות מסקנותיו של המהנדס וינשטיין " כי הסיבה הישירה לתאונה היא תקלה חשמלית במערכת הפיקוד של העגורן הצריח, דהיינו "הידבקות" מגעי הקונטקטור כתוצאה מבלאי מתקדם של המגעים" (עמ' 5 בפרק המסקנות בדו"ח החקירה).

הצדדים חלוקים הן בשאלת נזקי התובעים והן בשאלת האחריות.

עיקרי טענות הצדדים

4.      התובעים,הגישו סיכומיהם ביחד (סיכומי תשובה הוגשו בנפרד), טוענים כי האחריות הבלעדית או העיקרית לתאונה רובצת על הנתבעים 2 ו-5 ולפיכך הנתבעות 4 ו-6, חייבות בפיצוי התובעים בגין הנזק שנגרם להם בהיותן המבטחות של אותם נתבעים. נתבעות 1-4 טוענות כי הגם שנתבעת 2 היתה בעלת העגורן, הרי מאחר והשכירה אותו לנתבעת 1 הרי שעל נתבעת 1 מוטלת החובה להזמין את הבודק המוסמך ולפעול על פי הוראותיו. נתבעת 1, פעלה על פי חובתה זו ונתבע 5, הבודק המוסמך, הוא שהפר את חובתו לבצע בדיקה יסודית לכל מרכיבי העגורן. לפיכך, האחריות מוטלת עליו ועל המבטחת שלו בלבד.

נתבעים 5 ו-6 טוענים, כי הסיבה לתאונה הינה משטחי העבודה הבלתי תקינים עליהם עמדו העובדים ואילו התקלה החשמלית שארעה בלתי צפויה ובלתי נמנעת. לחילופין נטען, כי בעל העגורן היה מודע לקיומה של תקלה במערכת החשמלית של העגורן ועל כן דאג "להעלים" את פנקס העגורן. נתבע 5 בדק את העגורן בהתאם לדין ולתקנות הבטיחות ולפיכך דין התביעה נגדו ונגד נתבעת6 להידחות.

ראיות הצדדים והעדויות:

5.      מר משה גולדשטיין בעלים של נתבעת 1 טען בתצהירו, כי במועד התאונה נתבעת 1 הייתה מעבידתו של המנוח באתר. לטענתו, פעלה כקבלן ראשי ובתוך כך התחייבה בין היתר להשלים בניית שני בניינים במקום החברה שעשתה זאת, חברת סופר אקטיב בע"מ (להלן: "סופר אקטיב") אשר נקלעה לקשיים, וכן לבנות שני בניינים נוספים. לטענת מר גולדשטיין, מר אבי מזרחי עובד נוסף של נתבעת 1, שימש מנהל עבודה מטעמה ומר גרגורי ארביט, גם הוא עובד של נתבעת 1, הפעיל את העגורן (להלן: " העגורנאי"). לטענתו, העגורן הושכר לנתבעת 1 על ידי נתבעת 2, בעליו של העגורן. לטענת מר גולדשטיין, המנוח ביחד עם עובד נוסף בנו את משטחי העץ עליהם עמדו עובר לתאונה. במועד התאונה, ראש הקבוצה לביצוע הקמת השלד היה מר Michalache Tudor (להלן: " ראש הקבוצה" או "האתת"), גם-כן עובד של נתבעת 1. ראש הקבוצה ניהל קשר קבוע עם העגורנאי באמצעות מכשיר הקשר וכיון אותו. בשלב כלשהוא, ביקש ראש הקבוצה מהעגורנאי להרים את דוד הבטון כדי לאפשר את יציקת הבטון, אך הדוד המשיך לרדת. ראש הקבוצה חזר על בקשתו באמצעות מכשיר הקשר, ואף צעק לעברו של העגורנאי, היות וסברשמכשיר הקשר אינו תקין. העגורנאי מצדו נופף לפועלים והורה להם להיזהר מדוד הבטון שהמשיך לרדת ללא שליטה ופגע במשטחי העבודה עליהם עמדו המנוח וראש הקבוצה ושבר אותם. לטענת מר גולדשטיין הבדיקות שנערכו לעגורן, לפני התאונה, הצביעו על כך שהוא כשיר לעבודה " אך בדיעבד הסתבר, כי זו החמיצה את התקלה שגרמה לתאונה. בדיקה לקויה זו נעשתה ע"י הנתבע 5, מהנדס הבטיחות אשר בזמנים הרלוונטיים לתאונה היה אחראי לבדיקת העגורן. בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ"ז-1966.". (סעיפים 8-9 לתצהיר גולדשטיין).

6.      תצהיר נוסף, הוגשעל ידי מנכ"ל בחברת אמריקה לישראל בע"מ- נתבעת-3, מר שמעון הראל. בהתאם לנטען, במועד התאונה, מימנה אמריקה ישראל את הפרויקט ובכך הסתיימה מעורבותה. לתצהירו של מר הראל צורפו הסכמים רלבנטיים לפרויקט. " הסכם לביצוע העבודות" מיום 12.7.1998 בין נתבעת 3 לנתבעת 2(נספח ד' לתצהיר מר הראל).מתוקפו, העמידה נתבעת 3 לנתבעת 2 הון עצמי לצורך הסכם הליווי בין נתבעת 2 לבנק הממן. בהתאם להסכם המימון, הוקמה על ידי הצדדים, מנהלת שתפקידה ניהול הקמתו וביצועו של הפרויקט וכל הכרוך והקשור בכך. עוד, צורף "הסכם בנייה - קבלן משנה" מיום 5.9.1999, בין נתבעת 2 לחברת "סופר אקטיב" בו נתבעת 2 מסרה לסופר אקטיב את ביצוע עבודות הקמת פרויקט המגורים. בתוספת להסכם הושכרו לסופר אקטיב, בהתאם לסעיף 15 "מנוף  175 MD "-הוא העגורן וציוד נוסף.כן צוין באותו סעיף כי "ביטוח המנופים והטיפול בהם ייעשה על ידי המזמין". המזמיןהוגדר על ידי הצדדים כנתבעת 2 במסגרת ההסכם. עוד צורף, "הסכם בנייה - קבלן משנה מיום 25.9.2001", בין נתבעת 2 לנתבעת 1 בו מסרה נתבעת 2 לנתבעת 1 את יתרת ביצוע עבודות הקמת הפרויקט (נספח ו' לתצהיר מר הראל). בסעיף 1 להסכם האחרון, הוסכםכי יתבסס על "הסכם בנייה - קבלן משנה", שנחתם בין נתבעת 2 לבין סופר אקטיב, מיום 5.8.1999, שהייתה קבלן המשנה הקודם בפרויקט. עוד נקבע, כי ההסכם עם סופר אקטיב על נספחיו הינם חלק בלתי נפרד מהסכם זה האחרון.

7.      בחקירתו הנגדית,נדרש מר הראל להתייחס לסעיף 21ב' להסכם בין אמריקה ישראל לנתבעת 2, לפיו התחייבה נתבעת 2, כי באתר בכל שעות העבודה ימצא משגיח מטעמה. סעיף זהה נמצא בהסכם בניה - קבלן משנה מיום 5.8.1999, בין נתבעת 2 לסופר אקטיב וכאמור בהתאם להסכם בין נתבעת 2 לנתבעת 1 חל גם ביחסים ביניהן. תשובתו של מר הראל הייתה "יש מפקח בכל פרויקט נדל"ן שלנו לפחות, ישנה חברה מפקחת שהיא צריכה לפקח שהבנייה נעשית בהתאם להוראות של האדריכלים, הפרויקט משלם. במקרה הזה, חברת זלינגר שילמה לו." (עמ' 52, שורות 19-21).

8.      דו"ח החקירה שנערך על ידי מר פקליס, מפקח העבודה ביום 24.11.2002,על כל נספחיו הוגש וצורף גם הוא לתיק בית המשפט (סומן ת/1). בפרטי התאונה ותיאור התאונה (סעיף 3.2 לדו"ח) נרשם " התאונה אירעה שעה שדוד עם בטון המורם באמצעות עגורן צריח לצורך יציקת קיר ממ"ד, פגע במערכת משטחי עץ שעל אחד מהם עמד הפועל, כתוצאה מכך, הפועל נפל לתוך הברזלים לזיון בטון שהיו ניצבים בקרבתו ונהרג". עוד בדו"ח, פירט מר פקליס את תאריכי החקירה ושמות העדים מהם נגבו עדויות: גרשון ארביט - עגורנאי, Michalache Tudor- ראש הקבוצה, ולדימיר קוסיאקובסקי - מהנדס ראשי, אבי מזרחי - מנהל עבודה. כן, פורט החומר שצורף לדו"ח החקירה: תצלומים, חוו"ד בודק מוסמך - מר פליקס וינשטיין ודו"ח בדיקה של מכון התקנים הישראלי. במסגרת הממצאים וניתוח האירוע קבע מר פקליס:

"1. לאחר ביצוע בדיקות, חישובים, ניתוח עדויות שנגבו, שחזור האירוע, ובהסתמך חוו"ד מקצועית של אינג' פליקס וינשטיין ועל דוח מכון התקנים, ניתן לקבוע כי הסיבה הישירה לתאונה היא תקלה חשמלית במערכת הפיקוד של עגורן הצריח, דהיינו: "הידבקות מגעי הקונטקטור כתוצאה מבלאי מתקדם של המגעים.