אחריות לנזקים שנגרמו לתובע עקב רכישת רכב גנוב

1. התובע 1, ששימש כמנכ"ל התובעת 2, ראה מודעה בעתון, שבה הוצעה למכירה מכונית מסוג
שברולט. הוא התקשר למספר הטלפון שהופיע במודעה, ונענה ע"י אדם שהציג עצמו בשם שלמה
שבת, והזדהה כבעל המכונית. הם נפגשו, ניהלו משא ומתן, וסיכמו על מחיר של 100,000
ש"ח. המוכר הציג בפני התובע רשיון רכב, לפיו מס' הרישוי של המכונית הוא 21-466-18
והוא )שלמה שבת( הינו הבעלים של המכונית. הם ניגשו למכון הבדיקה מ.מ.מ., שם נערכה
למכונית בדיקה בדבר מצבה המכני. התובעת 2 שילמה למוכר סך של 100,000 ש"ח בשיק
בנקאי, ונחתם בין הצדדים זכרון דברים שבו מאשר המוכר )בין היתר( כי הרכב בבעלותו.
לאחר מכן ניגשו, התובע והמוכר, לסניף של בנק הדואר, ושם נעשתה העברת הבעלות ברכב,
והרכב נרשם ע"ש התובע. העברת הבעלות נעשתה לאחר שהמוכר הציג בפני פקידת בנק הדואר
את רשיון הרכב שבו מצוין מספר הרישוי 21-466-18 ומספר שילדה 2089 )ספרות אחרונות(.

בדיעבד התברר כי המוכר לא היה אלא נוכל, שהתחזה כשלמה שבת, וכי המכונית שנמכרה
לתובע היתה מכונית שנגנבה מבעליה, מר צבי קוך, מספר הרישוי האמיתי שלה הוא
26-953-18, ומספר השילדה שלה הוא 2089. לאחר גניבת המכונית, זייף הנוכל את רשיון
הרכב שלה, ו"הנפיק" רשיון רכב חדש, מזויף, הנושא מספר רישוי 21-466-18, ושם בעל
הרכב - שלמה שבת. הוא לא שינה את מספר השילדה, המצוין ברשיון הרכב, אשר נשאר 2089.
כמובן, הוא דאג גם להצמיד למכונית לוחית רישוי חדשה, הנושאת את המספר 21-466-18.