אחריות חברה לביצוע תיקונים במסך פלזמה פגום שספקה

בהחלטתי מיום 20.6.07, ניתנה על ידי רשות ערעור על פסק דינו של של כב' השופט אברהם הימן מיום 10.07.2006, בת.ק 411/06  של בימ"ש לתביעות קטנות בראשל"צ.

לפיכך הנני דנה בערעור לגופו.

תמצית העובדות

1.  חברת טיצ'רסופט (להלן- "המערערת") הינה חברה אשר סיפקה טלוויזיות פלזמה של חברת LG, עבור זכייני מפעל הפיס. מר אבי אלג'ם (להלן- "המשיב") הוא זכיין של מפעל הפיס, בעל תחנת טוטו ולוטו, אשר רכש טלוויזיה כאמור מהמערערת ביום 16.06.2005. מהעתק הקבלה עולה כי המחיר המלא ששילם המשיב עבור המסך, הרמקולים ומתקן הקיר הינו בסך 11,300 ש"ח. המסך שסופק התברר כפגום (להלן- "המסך הפגום"), שכן התגלו בו תופעות צריבה. לפיכך בחודש ספטמבר 2005 קיבל המשיב, לטענתו - מהמערערת,  מסך חדש (להלן- "המסך החדש"). דא עקא, שגם במסך החדש התגלו תופעות צריבה, כפי שאירע במסך הפגום. 

כאשר פנה המשיב בשנית למערערת, בדרישה להחליף את המסך, או להחזיר לו את כספו - המערערת סרבה, הודיעה לו כי אין היא אחראית לקלקולים, מאחר והיא רק תיווכה בעסקה בין היצרן - חברת LG, לבין זכייני מפעל הפיס, וכי עליו לפנות לנציגת היצרן בארץ.

בשל כך הגיש המשיב את התביעה נגד המערערת לבימ"ש לתביעות קטנות.

הדיון בבימ"ש קמא

2.         ביהמ"ש קמא, לאחר ששמע את טענות הצדדים, דחה את טענת המערערת כי היא לא היתה המוכרת של הטובין אלא מתווכת בלבד. ביהמ"ש  קיבל את התביעה במלואה, וקבע כדלקמן:

"למעשה על פי הקבלה שניתנה לתובע ניתן לראות בבירור כי הכסף אשר שולם בעבור המוצר הועבר ישירות לחברת "טיצר סופט", כמו כן, בקבלה אשר ניתנה ללקוח נכתב כי: "אין אחריות למקלדות, עכברים, מאווררים, רמקולים ומדיות לגיבוי" לא צוין בקבלה כי אין אחריות בנוגע לטלוויזיית הפלסמה אשר סופקה ללקוח. כמו כן נרשם בקבלה: "הסחורה בבעלות טיצ'ר סופט עד לפירעון הסופי של התשלום." משמע, אין מדובר בתיווך אלא במכירה, שהרי אם היה מדובר בתיווך לא הייתה מצוינת עובדת הבעלות.

...אין חולק כי טלוויזיית הפלסמה סופקה עם פגם... הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה.

...הנתבעת התנערה מההסכם שנקשר בינה לבין התובע על ידי כך שהטילה אחריות על חברת LG ולא לקחה אחריות על העסקה שבוצעה בינה לבין התובע. "

טענות הצדדים

3.        על פסק דין זה הגישה המערערת בקשת רשות ערעור. בבקשתה טענה כי הספקת הטלביזיה הינה חלק מעסקה כוללת, לפיה היא משמשת כמתווכת בין חברת LG, לבין זכייני מפעל הפיס. לטענתה, תעודת האחריות למוצרים מסופקת ע"י נציגתה הבלעדית של חברת LG בארץ, שהיא "חברת ח.י אלקטרוניקה בע"מ מרחוב יד חרוצים 10 כפר סבא" (להלן- "היצרן"). לטענתה, עם רכישת הטלוויזיה סופקה על ידה למשיב תעודת אחריות מטעם היצרן, המאפשרת לו לפנות ליצרן בכל תקלה.

לטענת המערערת, לאחר שהמשיב גילה לראשונה כי המסך פגום, הוא אכן פנה ליצרן, אשר סיפק לו את המסך החדש, שהסתבר שגם הוא פגום. לפיכך, טוענת המערערת,  כי היה על המשיב להגיש את התביעה נגד היצרן,  ולא נגדה.

עוד הוסיפה המערערת וטענה, כי אין לה כל דרך לבדוק מהו מקור התקלה, ואם מדובר בסחורה פגומה, או בשימוש לקוי במסך מצד המשיב.

בהפנותה לסעיף 2 ל תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) התשס"ו- 2006 (להלן- "התקנות החדשות"), טענה המערערת כי החובה לתיקון מוצר פגום או להחלפתו, מוטלת על היצרן, בעוד המערערת הינה בגדר "עוסק המוכר טובין". משכך, אין לה כל אמצעי לבדיקה או לתיקון תקלות טכניות במוצר, אשר צריכות להתבצע על ידי היצרן.

4.        קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים כאשר המשיב טוען כי עם גילוי התקלה הראשונה, הוא פנה למבקשת, והיא זו שדאגה להחליף את המסך במסך חדש, ואילו המערערת טוענת, כי היצרן הוא שהחליף את המסך הפגום במסך חדש.

המשיב טען בכתב תשובתו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בימ"ש קמא, מאחר ופסק הדין מנומק ומפורט, ונסמך על ממצאים שבעובדה, בהם בית המשפט של ערעור אינו מתערב.

עוד טען, כי המערערת לא העלתה כל טיעון חדש בבקשת רשות הערעור, וכי ניסיונה להטיל את האחריות לקלקול במוצר על כתפי המשיב הינו חסר תום לב, שכן הוא זכאי להשבת כספו עבור המוצר הפגום שקיבל.