אחריות 'סופרגז' וטכנאים מטעמה לפיצוץ במערכת הגז במסעדה בקניון במודיעין

בפתח הכרעת הדין אני מבקשת להודיע כי זיכיתי את הנאשמים באופן חלקי מהעבירה של הפרת הוראה חוקית ככל שעבירה זו התייחסה לסעיפים 102.8, 407, 304.4, 405.1, 409.2 ו-502 של תקן 158.

כתב האישום

1.       נגד הנאשמים הוגש כתב אישום  שתוקן שלוש פעמים (להלן "כתב האישום"). בכתב האישום מיוחסים להם עבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, והפרת חובה חקוקה. על פי הנאמר בכתב האישום, החובות החקוקות אותן הפרו הנאשמים, הם הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושרותים (הבטחת ההספקה של גפ"מ) התשמ"ט - 1989 (להלן "צו הפיקוח") , תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970 (להלן "חוק התכנון והבניה"), תקן ישראלי 158  - אוקטובר  - 1987 (להלן "תקן 158") חוק הגאז (בטיחות ורישוי) תשמ"ט - 1989 (להלן "חוק הגאז"), חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (צו בדבר התקנת מתקני גז) התשי"ח - 1957 (להלן "צו התקנת מתקני גז").

2.         על פי האמור בכתב האישום הנאשמת 1 (להלן "סופרגז") באמצעות סניף לוד שימשה בעת הרלוונטית כמתקינת מערכת גז מרכזית, כספקית גז וכמפקחת על הספקת הגז ותקינותה לבתי עסק במרכז המסחרי של מודיעין הידוע בשם "מודיעין סנטר" (להלן "הקניון").

הנאשמים 2 ו-3 שימשו במועד הרלוונטי כטכנאים מוסמכים בהתאם לחוק הגז והיו מועסקים על ידי הנאשמת 1. במסגרת תפקידם נשלחו הנאשמים 2 ו-3  על ידי הנאשמת 1 לביצוע התקנה והספקה של גז למסעדה שהיתה ממוקמת בקומה העליונה של הקניון מבלי שהיתה להם סמכות לבצע ההתקנה על פי דין.

הנאשמים התקינו בקניון מערכת מרכזית של גז פחממני (גפ"מ), שכללה "צובר חיצוני", אשר מוקם צפונית לקניון, ממנו עבר הגז באמצעות צנורות נחושת תת קרקעיים אל הקניון.

ביום 10.12.97 או בסמוך לכך, נשלח נאשם 2 על ידי הנאשמת 1 לחבר את הספקת הגז למסעדה.

נאשם 2 חיבר את צנרת הגז מהקניון למסעדה באמצעות   צינור  אשר התפצל לשניים.  על כל צינור הותקן ווסת.  תפקידו של ווסת אחד להוריד את לחץ צינורות  הגז ל-100 גרם לסמ"ר, ותפקידו של הווסת השני  לספק גז בלחץ של 1100 גרם לסמ"ר (להלן "הוסתים"). על  הצינור  לפני פיצולו, הורכב ברז בטחון (להלן "ברז בטחון") שבעזרתו ניתן היה להפסיק את זרימת הגז למסעדה במקרה של תקלה.

נאשם 2 העביר את קו צינור הגז בתוך תיקרה דקורטיבית של מסדרון הקניון מבלי שהרכיב לווסתים צינור לפריקת עודפי גז במקרה של דליפה מוסת הגז וזאת בניגוד לסעיף 307 לתקן  158.

נאשם 2 התקין את ברז הבטחון בתוך התקרה הדקורטיבית, במקום מוסתר, אשר הנגישות אליו היתה קשה ומבלי שציין את מיקומו באמצעות שלט, בניגוד לסעיפים 303, ו- 304.4 לתקן 158.

נאשם 2 מתח את קוי צינור הגז מהוסתים עד למסעדה באמצעות שני צינורות אשר הותקנו בחלק הצפוני של המסעדה. כל אחד מהצינורות הללו חובר למונה גז.

צינור אחד סיפק גז בלחץ של 100 גרם והסתיים בברז. הצינור השני סיפק גז בלחץ של 1.1 ק"ג לסמ"ר. הנאשם 2 פיצל את הצינור השני  לשניים ובסיומו של כל מסעף הרכיב ברז.

חיבור צינור בלחץ של 1.1 ק"ג לסמ"ר נועד להפעלת מכשיר מסוג "ווק סיני" בניגוד לסעיף 102.8 לתקן 158.

עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם 2 לא התקין ברז ראשי נגיש אחד במסעדה שיאפשר ניתוק כללי של הגז למסעדה כמתחייב מדרישת סעיף 405.1 לתקן 158.

בגמר ההתקנה ביום 10.12.97, ניתק נאשם 2 את זרם הגז בצינורות המוליכים אל המסעדה.

ביום 19.12.97 נשלח על ידי נאשמת 1 נאשם 3, כדי לבדוק את מערכת הגז לפני הפעלתה.

נאשם 3 חיבר את מכשירי הבישול מסוג "ווק סיני" וגריל פחמים אל ברזי הגז באמצעות צנורות גומי גמישים מסוג 0.1 וזאת בניגוד לדרישת סעיף 502 לתקן 158.

נאשם 3 בתאום עם נאשם 2, בדק את מערכת הגז בכך שפתח את מערכת הספקת הגז אל המסעדה. הנאשם אישר שהמערכת פועלת כתיקנה ונתן את אישורו לבעלי המסעדה (אריה גור ונתן ריגלר) להשתמש במערכת הגז.

נאשם 3,  אישר את השימוש במערכת הספקת הגז למסעדה מבלי שבצע בדיקה בהתאם לדרישות סעיף 409.2 לתקן 158.