אחמד נ' מדינת ישראל. ואח'

החלטה

בפני בקשה לפטור מאגרת בית משפט.

ברקע הבקשה תביעה נזיקית ובקשה לצו עשה להורות למשיבות להקים מחדש את ביתו של המבקש

שנהרס על ידי המשיבה 1.

המבקש טוען כי הריסת המבנה נעשתה שלא כדין מאחר שקיבל היתר בניה מאת המשיבה 2, עוד נטען כי הריסת המבנה נעשתה ללא כל התראה ובזמן שהתנהלו הליכים לבירור העניין מול המשיבה 1. על פי התצהיר שהגיש התובע הוא איננו מחזיק בחשבון בנק ומשתכר סך של 2,000-3,000 במזומן מדי חודש מעבודתו בנגריה. המבקש צירף אישורים רפואיים המעידים על מצבו הבריאותי שמונע ממנו לעבוד ולהשתכר יותר מכך. המבקש צירף קבלות חלקיות על הוצאותיו.

המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") התנגדה לבקשה. לטענתה המבקש לא מסביר כיצד עלה בידיו להקים את הבית נשוא התובענה וכיצד הדבר מתיישב עם העדר יכולתו הכלכלית. עוד טוענת המשיבה כי אין במסמכים שהציג המבקש די פירוט בכדי לבסס את חוסר יכולתו הכלכלית והעובדה שהמבקש מיוצג מעידה על יכולת כלשהי. אשר לסיכויי ההליך, טוענת המשיבה כי התביעה איננה מבוססת שכן המבקש לא צירף אישור על בעלותו במקרקעין עליהם הוקם הבית וכי התביעה נעדרת פרטים מהותיים אודות מיקום הנכס מושא התובענה.

המבקש הגיב לתשובת המשיבה וטען כי העדר הפרטים המדויקים בדבר זיהוי הנכס נובע מהעדר הרישום ברשות הפלסטינית וכי אין לזקוף זאת לחובתו. כמו כן טען המבקש כי השקיע את כל חסכונותיו במבנה, שנהרס עקב מחדלה של הנתבעת 1.

המשיבה 2 לא הגישה תגובה לבקשה.

דיון

פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה וסיכויים טובים להצלחת ההליך – מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.01.2007). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש "...לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (שם). ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. מעיון בבקשה ובנספחים אשר צורפו, עולה כי המבקש פרס תשתית עובדתית חלקית בלבד בדבר מצבו הכלכלי ולא התייחס לעניין מימון ייצוגו המשפטי (ראה בעניין, בג"ץ 9641/08 אירנה קרצ'מסקי נ' משרד הפנים (19.11.2008)).

יחד עם זאת, מהבקשה והתצהיר שצורף לה, ומהמסמכים שצורפו לתצהיר עולה כי מצבו של המבקש, אינו מן המשופרים.

בנסיבות אלה, לאור מהות ההליך, זהות הצדדים, ונוכח שיעור האגרה הנוהג (ראה בשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011); רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010)) ובהתחשב בסיכויי ההליך אותו יזם המבקש , הנני סבור כי יש להפחית את האגרה עד כדי מחציתה.

המבקש ישלם את האגרה בשיעורה המופחת בתוך 14 ימים, שאם לא כן, ההליך יימחק, ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, א' באדר ב' תשע"ד, 3 במרץ 2014, בהעדר הצדדים

ראובן שמיע, רשם

.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: