אחמד נ' עיריית שפרעם

פסק דין

מונחת בפני תביעה לתשלום סך של 252,500 ₪ נגד עיריית שפרעם בגין נזקים שנגרמו, למגרש שבבעלותו כתוצאה מסלילת כביש צמוד לה ,שלטענת התובע המגרש בעקבות הסלילה לא ניתן לניצול לצורכי הבניה.

העובדות הדרושות להכרעה;

התובע הינו הבעלים של מגרש 13/2 בחלקה 13 בגוש 10276 מאדמות שפרעם (להלן: "המגרש"), המגרש בעל שיפוע קרקע תלול בשיעור 25% מהנקודה הגבוה לבין הנקודה הנמוכה ביותר.

 בשנת 2001 עיריית שפרעם סללה חלקית כביש צמוד לגבולו הצפוני של המגרש , הכביש נסלל לפי תוכנית מפורטת מאושרת מס' ג/10664 ; הסלילה חלקית בלבד ללא אספלט, מדרכות ומשק תת קרקעי.

התובע טוען כי עבודות סלילת הכביש יצרו הפרש גובה של 3.5 מ' בין הכביש לבין מגרשו, דבר אשר גרם לאי יכולת לנצל את המגרש לצורכי בניה או לכל מטרה אחרת. בנוסף לעובדה כי העירייה ו/או מי מטעמה במהלך סלילת הכביש, הותירו במגרש ערימות מילוי ופסולת. מעשי העירייה, לטענת התובע, מהווים עוולה ע"פ סעיף 48א לפקודת הנזיקין, בנוסף לעבירה של הסגת גבול.

חוות דעת מטעם התובע;

התובע צירף לתביעתו חוות דעת מטעם המהנדס סוהיל סאבא ולפיה אכן עבודות הסלילה יצרו הפרש גובה ועל העירייה לתקן את הנזק שנגרם בעקבות סלילה זו . הפתרון שהוצע בידי מומחה התובע, לבעיית הפרש הגובה , מורכב משתי חלופות : האחת הינה חפירת כל המגרש והבאתו לגובה אפס עם מפלס הכביש ; והשנייה הינה בנית קיר תומך בחזית המגרש בגובה של 4 מ' וחניה לשתי מכוניות ומדרגות עליה למגרש עם מעקה בטיחות. העלויות בחלופה הראשונה יותר יקרות אך בשל הצורך בתשלום פיצוי בנוסף לבניית הקיר, החניות והמדרגות (בשל שימוש המוגבל במגרש בעתיד) בחלופה השנייה , יוצא כי בשתי החלופות העלויות שוות והן מגיעות לסך של 207,500 ₪. ואילו עלות פינוי הפסולת מהמגרש הינה בסך של 15,000 ₪.

חוות דעת מומחה הנתבעת;

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי הכביש נבנה לפי התכנון בתוכנית הפורטת המאושרת, הגובה המקסימאלי של ההפרש בצד מגרש התובע הינו לכל היותר 2 מ' וע"פ המקובל בעירייה היא אינה מחויבת לבנות קיר תומך מגרש כפי שהתובע דרש, העירייה הכחישה כי החפירות במגרש מקורן מעבודות סלילת הכביש וטענה כי אלו חפירות שנעשו בידי התובע ושכנו שבמגרש 13/1 כאשר ביצעו פריצת דרך גישה פרטית בין המגרשים 13/1 ו- 13/2. המומחה מטעם הנתבעת המהנדס חביב חדאד לפיה הפרש הגובה היה קיים גם לפני הסלילה, סלילת הכביש שיבחה את מגרש התובע ואפשרה גישה אליה והוצאות הפיתוח מוטלות עליו.

המומחה מטעם בית המשפט:

 ביהמ"ש מינה מטעמו את אינג' יונתן מאור, מהנדס אזרחי ותחבורה אשר ביקר בשטח והגיש חוות דעת לתיק ובה קבע, ביחס לטענות התובע, כדלקמן:

א. הפרש הגובה שנוצר:

 "בגבול המגרש בנקודת השקתו לכביש הנ"ל הפרש הגובה שנוצר בין המגרש לכביש הוא 1.8 מ' . הפרש זה הולך וקטן בהמשך הכביש והופך להיות רק 0.80 מ' מול מגרש 13/1".

ובהמשך בסעיף 4.1 לחוות הדעת נקבע כי : "הפרש המתקבל הוא רק 1.15 מ' במרכז המגרש בקצהו הגבוה יגדל הפרש לכ- 1.8 מ' ".

הפרש כזה הינו לדעת מומחה ביהמ"ש "חסר משמעות" במיוחד שניתן לגשת למגרש גם דרך הנתיב שבין שתי החלקות 13/1 ו- 13/2.

ב. אי יכולת לנצל יותר את המגרש לצורכי בניה:

המומחה קבע כי אין כל בסיס לטענת התובע לפיה לא ניתן יותר לנצל את אחוזי הבניה במגרש כפי שהיה לפני חפירת הכביש. (ראה סעיף 4.2 לחוות הדעת).

 המומחה קבע כי קיימים שתי חלופות לתובע לפתרון הפרש הגובה של 3.5 מ': לנצל את הדרך הקיימת היום המאפשרת נגישות למגרש מהכביש שהינה בין מגרש 13/2 ו- 13/1 או פיתוח הנדסי מתאים כגון בניה מדורגת או בנית קומת מסד ומוסך במפלס הכביש ועיקר הבית יהיה בקומה הראשונה והשנייה.

ג. סילוק עודפי פסולת;