אחמד נ' גגני ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו, רכב מס' 30-325-19, עקב תאונה אשר ארעה ביום 18.4.08 שבמהלכה ארעה התנגשות בין רכב התובע לבין רכב מס'11-013-30 ששייך לנתבעת 2, ובו נהגה עפ"י הנטען הנתבעת 1.

בדיון האחרון אשר התקיים בפניי, טען ב"כ הנתבעים, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין לנוכח פסק הדין אשר ניתן ביום 26/11/12 ע"י בית משפט השלום בית שאן (כב' השופטת דחלה שרקאוי) בגין תביעה אחרת בין הנתבעת 2 אשר היתה שם התובעת לבין התובע כנתבע, בגין אותה תאונה, שניתן אומנם לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וללא נימוקים, ואולם לנוכח התוצאה לפיה התביעה שם התקבלה ברובה, ניתן לומר כי בית המשפט העדיף באופן ברור את גרסת התובעת (הנתבעת כאן) על פני גרסת הנתבע (התובע כאן).

ב"כ התובע התנגד נחרצות לבקשה וטען, כי אין בפסק הדין הנ"ל כדי ליצור מעשה בית דין, שכן פסק הדין ניתן, כפי שציינתי, על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ומבלי שניתנה לתובע הזדמנות להעיד עדים מטעמו. עוד נטען בפניי, כי הנהגת המעורבת בתאונה היא הנתבעת 1, ולא הנתבעת 2 שהיא גם התובעת בתיק האחר אשר העידה כמי שנהגה ברכב בזמן התאונה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות על הסף.

כידוע, הכלל בדבר השתק פלוגתא איננו כלל טכני בלבד, אלא נועד למנוע התדיינות חוזרת בעניין שכבר הוכרע ע"י בית המשפט. משניתן לבעל דין יומו בבית המשפט הוא מושתק מלחזור ולהתדיין באותה פלוגתא בשנית, וכך הוא המצב בענייננו. פסק הדין אשר ניתן בתיק האחר התייחס לאותה פלוגתא שעומדת לדיון כאן, שעניינה האחריות של כל אחד מהנהגים המעורבים לקרות התאונה.

ככלל, רואים בעל דין כמנוע מלשוב ולהתדיין בשאלה שלגביה קיים השתק פלוגתא בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים: האחד, הפלוגתא שנידונה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא; שניים, התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת התדיינות קודמת והצד שכנגדו מועלית טענת ההשתק קיבל את יומו בבית המשפט לגבי אותה פלוגתא; שלושה, ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא ובקביעת ממצא פוזיטיבי לגביה; ארבעה, ההכרעה היתה חיונית לצורך פסק הדין בהתדיינות הקודמת (מעשה בית דין בהליך אזרחי, נינה זלצמן 1991, עמ' 162 ועמ' 171; ע"א 8558/98 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חב' המים בע"מ פ"ד נז(4), 769, 780).

בנסיבות המקרה דנן, לא יכולה להיות מחלוקת כי התנאים הראשון והרביעי אכן מתקיימים, והרי הכרעה בשאלה מי אשם בקרות התאונה, היא השאלה הקרדינאלית שעמדה להכרעה בתיק האחר וגם בתיק שלפניי.

אשר ליתר התנאים – ההכרעה ניתנה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ומבלי שבית המשפט פירש את נימוקיו לתוצאה אליה הגיע. ואולם, מתוצאת פסק הדין ניכר כי בית המשפט בתיק האחר העדיף באופן ברור את גרסת התובעת שם (נתבעת 2 בתיק דנן) לגבי נסיבות התרחשות התאונה על פני גרסת התובע כאן, וזאת בשים לב לעובדה כי בית המשפט בתיק האחר חייב את התובע יחד עם חברת הביטוח שלו בתשלום פיצויים בסכום שאינו רחוק ממלוא סכום הנזק הישיר אשר נגרם לה.

השאלה שנשאלת כעת, האם התובע קיבל את יומו בבית המשפט בתיק האחר, כפי שנדרש לפי התנאי השני?

המענה לכך הוא חיובי. מפרוטוקול הדיון בתיק האחר עולה, כי קודם למתן פסק דין בית המשפט שמע את שני הנהגים המעורבים בתאונה, לאחר שנחקרו הן בחקירה ראשית והן בחקירה נגדית. בקשת התובע להעיד עדים נוספים מטעמו אשר לא העידו בתיק האחר, אין בה כדי לפגום במסקנה כי הוא קיבל כבר את יומו בבית המשפט, שכן בפרוטוקול הדיון בתיק האחר נרשם מפי התובע בחקירתו הנגדית, כי ישנם עדים מטעמו לגבי אופן קרות התאונה, אך משום מה הם לא הוזמנו למתן עדות, ולכן יש לראות בו כמי שוויתר על העדתם. אגב כך אוסיף, כי בניגוד לגרסה שהועלתה בדיון לפניי ולפיה הנהגת המעורבת בתאונה היא הנתבעת 1 ולא הנתבעת 2, אשר העידה בתיק האחר בתור מי שנהגה ברכב, אציין שמעיון בפרוטוקול הדיון בתיק האחר עולה, שלא הועלתה אז כל טענה או הסתייגות מצד התובע או בא כוחו לעניין זהות הנהגת המעורבת.

לפיכך, המסקנה המתבקשת היא כי התובע קיבל את יומו בבית המשפט בתיק האחר טרם מתן פסק הדין.

בהתאם לתנאי השלישי האמור לעיל, השתק פלוגתא יכול להיווצר גם אם ההכרעה איננה הכרעה מפורשת אלא הכרעה מכללא, וכך הוא המצב לגבי פסק הדין שניתן בתיק האחר לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, שכן תוצאות פסק הדין מדברות בעד עצמן ובנסיבות העניין, יש לראות בהן כהכרעה מכללא וכקביעת ממצא פוזיטיבי לגבי השאלה, מי מבין שני הנהגים אשם בקרות התאונה.

אשר על כן, התוצאה היא שבמקרה דנן מתקיימים כל התנאים הדרושים להחלת הכלל בדבר השתק פלוגתא כנגד התובע.

בנסיבות אלה, אני מורה על דחיית התביעה על הסף.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו בגין הוצאות.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ד, 15 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: