אחמד חמאדה ואח' נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

זהו פס"ד בשאלת תושבותו של התובעים והאם התגוררו בשנים 1999 ועד 2007 בצור באחר שבתוך תחום ישראל כטענתו, או באבו חומוס שמחוץ לתחום כטענת הנתבע.

הרקע לתביעה:

א.התובע, אחמד חמאדה, יליד 1966, נישא לאשתו בשנת 1989, ויש לו 7 ילדים. לתובע תעודת זהות ישראלית.

ב.התובע הוכר בעבר כתושב ישראל. ביום 6/1/09, קיבל התובע הודעה על שלילת התושבות מיום 1/1/99 ועד 28/2/07 (נספח א' לכתב התביעה).

ג.לאור הודעת הנתבע הוגשה תביעה זו לבית הדין. יצויין כי תושבותו הוכרה מ-1/3/07 מחדש, והפלוגתא לעניין מרכז חייו ותושבותו מתייחסת לשנים 1999 – 2007 בלבד.

דיון:

א.במהלך הדיונים בתיק הייתה התייחסות לבג"צ שניתן בעניינם של תושבי צור באחר ( בג"ץ 9156/04 ) אשר מקום מגוריהם נמצא בתוואי החדש של הגדר, וכן בעניין תביעתם של כ-50 תובעים בב"ל 10177/05 (בפסה"ד שנתנה כב' השופטת שרה שדיאור) לעניין תושבותם של תושבי צור באחר, אשר לגביהם הוסכם שיחשבו כתושבי ישראל לאור הקמת הגדר. יצויין כבר עתה כי החלטת הבג"ץ לא התייחסה לזכויות הביטוח הלאומי, אלא לעניין העקרוני לאור שינוי בתוואי הגדר ושמירת הרצף הטריטוריאלי בשל הקמת הגדר, ואילו פסה"ד של כב' השופטת שדיאור לא התייחס לעניין כוללני של כלל תושבי צור באחר אלא התייחס ספציפית לאלו שהגישו את התביעה, ושעניינם נבדק על ידי הנתבע, ונמצא כי ענו על כללים מסויימים המצדיקים את הכרתם כתושבי ישראל. עוד יצויין, כי לצורך בדיקת מרכז החיים יש לבדוק ראשית כל את מקום המגורים הפיזי, ואם מקום המגורים אינו בתוך תחום ישראל, אין בעובדה שעבד בישראל, או שילדיו למדו בישראל כדי לשנות לעניין תושבותם.

ב.לאור זאת ייבדק עניינם של התובעים בתיק זה, ובין השאר, האם שינו את מקום מגוריהם ומתי, לצורך בדיקת תושבותם.

ג.בית הדין הארצי קבע בדב"ע מה/73-04 עייאדה סנוקה - המוסד, (פד"ע יז 79, 84), כי: "לא יהא זה נכון לקבוע נוסחה כוללת ומרשם כולל, אשר יהיה בהם כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת השאלה, אם פלוני הוא תושב ישראל, אם רכוש מעמד כזה, או אם הפסיד מעמד כזה. תשובה תבוא ממכלול הנסיבות, כעולה מכל האמור לעיל. נדגיש רק זאת, שבחשבון סופי תקבע הזיקה למעשה; זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש"בו הוא חי" ש"זה ביתו".

ד. עוד נקבע בדב"ע נו/286-0 צפריר אביוב - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לא 376 כי:

"המבחן העיקרי הוא היכן מרכז חייו של אותו אדם, זיקתו למקום זה, והיכן ניתן לראות את המקום שבו הוא נמצא כמקום ש"בו הוא חי" וכמקום ש"זה ביתו"". יחד עם זאת, נקבע לא אחת , כי ככל שביתו של אדם ממוקם מחוץ לתחום ישראל – לא ניתן יהיה לקבוע כי מרכז חייו בישראל, לצורך קביעת תושבות.

ה.בכתב התביעה לא נמסרו כתובות מגורים של התובע, לבד הטענה כי התגורר מאז ומעולם בתחומי ירושלים. בתצהירו כתב התובע (סעיפים 11, 12) כדלקמן:"11. הריני להצהיר באופן חד משמעי, כי מאז שנולדתי ועד תאריך 31/12/01 התגוררתי בבית ההורים המצוי בשכונת זעקוקה בצור באחר בירושלים. כמובן שחשבונות המים החשמל והארנונה על שם אבי המנוח מוסא.12. לאחר שחלק מהאחים התחתן ומשפחתי גדלה, עברתי להתגורר בבית אחי הגדול מחמוד חמאדה המצוי בשכונת אלמנטאר צור באחר וזאת החל מיום 1/1/02 ועד ליום 1/1/06. יצויין כי בבית זה, אחי הגדול מחמוד לא התגורר והוא היה מתגורר בבית אחר".התובע הצהיר כי ירושלים הינה מרכז חייו, בה עבד ולשם שלח את ילדיו ללמוד בבתי הספר.

ו.אלא, שבדו"ח הרב שנתי שהגיש לנתבע (נ/5) לצורך קביעת תושבתו – מסר תאריכים שונים מאלו שבתצהירו, ע"פ הדו"ח התגורר משנת 1989 ועד 1/1/07 בבית אחיו, ולא כפי שכתב בתצהירו. בנוסף, כל נושא מגוריו בבית הוריו בזעקוקה בשנים 1999 ועד 2002, כלל לא הוזכר בדו"ח הרב שנתי, אף שדו"ח זה חייב להיות מדוייק לצורך קביעת תושבותו.

ז.יצויין כבר עתה כי הטענה שהועלתה בעדותו לראשונה (עמ' 12), שמי שכתב את הדו"ח הרב שנתי הוא מנהל החשבונות שלו, אשר כנראה לא דייק – אינה יכולה להתקבל. ולהיפך – דווקא אם ייפה את כוחו של מנהל החשבונות שלו לכתוב את מקומות מגוריו לצורך קבלת תושבותו – וודאי שהדברים שכתב מנהל החשבונות נעשו על סמך דברים שמסר לו. לפיכך, גם אם נכונה טענתו כי מנהל החשבונות כתב והוא רק חתם – הדבר אינו פוטר אותו מאחריות לדו"ח שאיננו נכון. כך גם לא ניתן לקבל את טענתו בבית הדין (עמ' 12 סיפא לפרוטוקול) כי מנהל החשבונות "גר איתנו בכפר, הוא לא שאל אותי על התאריך. מה זה משנה אני בתוך ירושלים, בכל מקרה גם אם הוא התבלבל בתאריך גם אם זה 2006 או 2007"...ש. ולמה הוא כתב שהיית אצל אחיך לפני 2002?ת. לא יודע הוא טעה בתאריך".

ח. אשתו של התובע נחקרה על ידי חוקר המוסד ב-16/4/08 (נ/6) ואמרה לעניין זה דברים אחרים. וכך נשאלה והשיבה לגבי ביתם הפרטי:"ש. למי שייך הבית הזה?ת. הבית הזה שייך לנו בעלי קנה את האדמה והתחיל לבנות לפני שנתים והתגוררנו בו מחודש 3/07, ולפני כן היינו גרים באלמנטאר או ואדי חומוס אצל גיסי, שם התגוררנו תקופה של שמונה שנים בערך, היה אזור שטחים ולא יודעת אם הפך לאיזור ירושלים.ש.מאיזו שנה התגוררת באלמנטאר?ת.בערך משנת 99 ועד חודש 3/07 היינו גרים באלמנטאר אצל גיסי חמאדה".

ט.בעוד שאשת התובע טענה בחקירתה כי ביתם הפרטי החל להיבנות שנתיים לפני החקירה (אפריל 2006) ונכנסו לגור בו ב-3/07, העיד התובע כי:"... מ-2002 התחלתי עם כל אישורי הבניה... ב-2004 רק קיבלתי אישורי בניה וסיימתי את הבית בסוף 2005, ונכנסתי לשם בתחילת 2006".

י. גם באשר לתיאור הנכס של אחיו של התובע (גיס אשתו), תארה אשתו של התובע את הבית באופן שונה מהתובע. וכך השיבה לחוקר (ב-נ/6):"ש.כמה דירות יש באלמנטאר ומי מתגורר בהן?ת. באלמנטאר יש שתי דירות או שני בתים. בית לגיסי חמאדה מורכב משתי דירות, שתי הדירות שייכות לו כי גיסי חמאדה נשוי לשתי נשים וכל אשה מתגוררת בדירה, והבית השני שייך לגיסי מחמוד , הוא מתגורר עם אשתו וילדיו בדירה אחת ואנחנו היינו גרים בדירה אצל חמאדה".

יא.אלא שבעלה טען לדירה אחת בלבד.בעמ' 6 שורה 14 נשאל והשיב:"ש. אז הבית של מחמוד יש שם שתי דירות?ת. זו דירה של 3 חדרים וסלון, מטבח ושירותים....

ש. ושם גרתם שתי משפחות?ת.כן אני וחמאדה".הבעל אף לא ציין כי אחיו נשוי לשתי נשים וכי כל אחת גרה בדירה, ועל פניו אף לא סבירה עדותו כי בבית ההורים הצטופפו הוא אשתו והילדים, אחיו חמאדה ושתי נשותיו, אימו ושני אחיו הרווקים.