אחמד ואח' נ' גנאים ואח'

פסק דין

1. מונחת בפני בקשה לדחייה על הסף של התביעה בתיק זה, בשל קיומו של מעשה בית דין.

לטענת הנתבע, עילת תביעתם של התובעים נגדו בתיק זה, זהה לזו שנידונה כבר בהליך אחר,

שהתקיים במסגרת תביעה שהוגשה על ידו כנגד תובע 1 וחברת הביטוח "מנורה" בע"מ, בתא"מ

45358-06-12 (להלן: "התביעה האחרת") ואשר הסתיימה ביום 2.5.13 בהסדר פשרה שקיבל

תוקף של פסק דין.

2. עיינתי בתביעה זו אל מול התביעה האחרת ומצאתי כי אכן מדובר בתביעות המבוססות על

עילה זהה והיא השאלה על מי מוטלת האחריות לגרימת תאונת דרכים שארעה ביום 12.3.12 בין

רכבו של תובע 1, בו נהג תובע 2 בשעת התאונה, לבין רכבו של הנתבע.

3. בשני דיונים שהתקיימו בפני כב' השופט שרעבי בתביעה האחרת, בימים 1.5.13 ו- 2.5.13, נשמעו

עדויות הנתבע, תובע 2 וכן עד ראייה לתאונה אשר הובא לעדות מטעם הנתבע. בתום שמיעת עדויות אלה, הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט כי החליטו לקבל את המלצתו לסיום התיק בפשרה לפיה ישלמו תובע 1 וחברת הביטוח "מנורה", סך של 14,000 ₪ לנתבע.

4. במצב דברים זה לא מצאתי כי יש צורך להידרש לתגובת התובעים לבקשה זו.

5. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון "הכלל בדבר מעשה בית דין, ככל שהוא נוגע

להשתק עילה, קובע כי אם תביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית משפט מוסמך – בית המשפט לא ייזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם אם היא

מבוססת על עילה זהה" (ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ).

6. מסקנתי היא כי אכן חל במקרה זה הכלל בדבר מעשה בית דין, שכן השאלה העומדת להכרעה

בתביעה שבפני, הוכרעה כבר במסגרת התביעה האחרת, בידי הצדדים עצמם אשר החליטו,

כאמור, לסיימה בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין.

7. לפיכך, הנני דוחה התביעה בתיק זה על הסף, ללא צו להוצאות.

המועד שנקבע לדיון בתיק זה – 3.9.13 – מבוטל.