אחמד(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

נדחה לעיון ומתן החלטה שתינתן בשעה הקרובה.

ניתנה והודעה היום ל' אב תשע"א, 30/08/2011 במעמד הנוכחים.

דני צרפתי, שופט

החלטה

העותר מרצה מאסר של שנה וארבעה חודשים בגין עבירות אמל"ח.

בעתירה מלין העותר כנגד ההחלטה שלא לשלבו בסבב חופשות תוך שהוא מתמקד בחופשת חג הרמאדן על משקלה הסגולי.

המשיבים מתנגדים ליציאת העותר לחופשות תוך הפנייה לעמדת גורמי הטיפול והמלמדת על מסוכנות.

עוד טענו המשיבים כי לא היה מקום לקביעת דיון דחוף בעתירה שמדובר בעתירה רגילה לחופשות ולא חופשה חריגה, כשמכל מקום ובשל לוח הזמנים והתנגדות שב"ס לחופשה מאז ששבר העותר רבע ממאסרו, טרם נדרשה עמדת משטרת ישראל לקביעת תנאי חופשה בכלל, ולסוגיית החופשה שבדיון בפרט, בעוד שהעותר מסווג לקטגוריה ב'1.

ב"כ העותר השלים והפנה לכך שבתקופת ניהול משפטו נשוא המאסר, היה משוחרר בתנאים ולא הפר את האמון שניתן בו.

הודגש כי זהו מאסרו הראשון של העותר והטענה כי ללא טיפול הוא מסוכן היא טענה מלאכותית.

עוד נטען כי לוח הזמנים שנקבע על ידי גורמי הטיפול לתחילת שילובו בטיפול אינו מעשי ובהינתן כך שכבר בחודש 12/11, ובהנחה ויזכה לשליש, הוא צפוי להשתחרר.

בסיום הדיון, עדכן עו"ד מסאלחה כי דודתו של העותר נפטרה והלוויה צפויה להתקיים היום, כשהוא מבקש לראות בעובדה מצערת זאת נימוק מצטבר נוסף המצדיק שחרורו לחופשה.

לאחר עיון ובחינה לא מצאתי להתערב בהחלטת המשיבים כשהמדובר בהחלטה המתבססת על עמדה מקצועית של גורמי הטיפול אשר ההתערבות לגביה נעשית ככלל בצמצום רב.

רואה להקדים כי העובדה שבפתח חג אין בה לשנות את החופשה שבדיון לחופשה חריגה ולמעשה לא היה מקום על פי הבנתי לקבוע דיון דחוף בעתירה, זאת על פני עתירות אחרות הממתינות לתורן ועניינם שילוב בסבב חופשות.

עמדת גורמי הטיפול כפי שהיא מתועדת בחוות דעת ראש התחום מיום 16.08.11, מפרטת כי מדובר באסיר צעיר המרצה מאסר ראשון שטרם עבר הליך טיפולי ומצוי בהליך היכרות ראשוני, וכי הכרח לשלבו בפרויקט מאסר ראשון טרם יציאה לחופשות, כאשר בנתונים כיום לא ניתן לשלול מסוכנות.

עוד כחיזוק לאמור, הוצגה חוות דעת מסכמת של וועדת מיון המפרטת לעניין הצורך בשילוב בטיפול.

לא למותר להוסיף כי עמדת גורמי הטיפול כמצוין ניתנה באופן פרטני ביחס לעותר, ואין מדובר בעמדה גורפת קטגורית כפי שמשתמע מהטיעונים.

עוד לציין כי בעובדה שהעותר היה משוחרר בתנאים בתקופת מעצרו, טרם נגזר דינו, אין כדי ללמד באשר לשאלת חופשותיו, אם בהינתן שכיום לא עומדת לזכותו עוד חזקת החפות, ואם לאור האחריות המוטלת על גורמי שב"ס בסוגיית חופשות אסירים והמצדיקה בחינה מהיבטים רחבים ושונים לסוגיית המסוכנות.

הבשורה המצערת בדבר פטירת דודתו של העותר, אין בה לשנות לסוגיית החופשות כפי שצויין לעיל, כאשר יש להוסיף כי גם אין מדובר באירוע מצדיק חופשה חריגה לצורך הלוויה, בהתאם לפקודת החופשות, זאת בהתחשב בכך שאין מדובר בפטירת קרוב מדרגה ראשונה.

בנסיבות היה אומנם מקום לשקול יציאה ללוויה לפרק שעות מוגדר, ברם, בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעת הרשות אלא מוגבל לבחינת סבירות החלטותיה.