אחינועם נ' בתי המשפט/לשכות ההוצאה לפועל(פורמלי) ואח'

פסק דין

1.לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ניר זיתוני מיום 27/2/11 אשר דחה את בקשת המערער לפטור מאגרה.

2.כבוד הרשם קבע בהחלטתו כי אכן מצא שהמערער אינו מסוגל לשלם בעצמו את האגרה אך לא שוכנע כי המערער אינו מסוגל לגייס את סכום האגרה בעזרת בני משפחה וחברים. עוד קבע כבוד הרשם כי ההליך אינו מגלה עילה.

3.ויאמר מיד - לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.

4.בהתאם לתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן "תקנות האגרות") על המבקש פטור מלא או חלקי מתשלום אגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, חוסר יכולת לשלם את האגרה; והשני, כי התביעה מגלה עילה.

תקנה 14 לתקנות האגרות משקפת איזון בין האינטרסים ה'מתגוששים בזירה'.

מחד גיסא, קיימים "אינטרסים ציבוריים" המצדיקים את חיוב של בעל דין בתשלום אגרה ובכללם השתתפות מגיש ההליך בחלק מעלות ההליך המשפטי ובשירות המתקבל ממערכת המשפט באופן המאפשר קיום מינהל שיפוטי תקין וראוי; סינון הליכי סרק והגשת תביעות בסכום מופרז מבלי שיהיה לכך ביסוס; שמירת זכויות בעל הדין שכנגד, ועוד.

מאידך גיסא, זכות הגישה לערכאות היא זכות בעלת אופי חוקתי, שאין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. כאמור ב-רע"א 4014/10, מונדז נ' בירן (2010):

"נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט - יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה...".

(וראה גם: בשג"צ 3320/11, מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (2011); ע"א 8974/04, פלוני נ' פלוני, פ"ד נט(4) 721, ביחס לקודמתה, תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשמ"ח-1987; ת.א. (חיפה) 10111-09-10, שמעון נ' אליהו (2010); ת.א. (ירושלים) 2520-7-10, אלי ברשי ובניו - עבורות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (2010); ת.א. (חיפה) 37519-05-10, קרייטיב וריפוי סנטר נ' מ.נ. כנעאן מבנים לתעשיה ובתי מלאכה בע"מ (2010); ת.א. (מרכז) 13404-12-10, לבנדר נ' טויוטו (2011); ת.א. (מרכז) 6078-12-10, שומכר נ' קיבוץ יקום אגודה שיתופית (2011); ת.א. (חיפה) 11219-01-09, טופז נ' בנק טפחות מזרחי (2009); ת.א. (ירושלים) 21890-06-11, ארבט אחזקות 2009 בע"מ נ' בנימיני (2011), על האסמכתאות הנזכרות דשם).

ומן הכלל אל הפרט –

5.חוסר יכולת -

מהראיות שהוצגו לפניי כבוד הרשם עולה כי המערער מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי בסך נטו של 2,065 ₪ לחודש (נכון לחודש אוקטובר 2010) המופקדת בחשבון המערער בבנק הדואר ונמשכת על ידו בסמוך לאחר קבלתה בהתאם לריכוז תנועות מיום 23/4/10 ועד ליום 29/9/10. מעבר לכך, יש למערער זכויות בשני נכסי מקרקעין - האחד, דירה ברחוב אבן גבירול 52/4 הרצליה; והשני, מחצית הזכויות בדירה ברחוב רשב"ם 3/2, הרצליה. המערער צירף לבקשתו נסח מלשכת רישום המקרקעין המעיד כי יש לו זכויות חכירה בדירה הידועה כחלקה 12/246 בגוש 6527 עליה רובצים עיקולים שהוטלו במסגרת בית המשפט לענייני משפחה מחוז תל-אביב ולשכת ההוצאה לפועל בהרצליה. יוער כי השם המופיע בנסח הוא מר הר פז חגי, אך מספר תעודת זהות זהה למספר תעודת הזהות של המערער.

בניגוד לחובתו על פי 'תקנות האגרות' המערער לא צירף לבקשתו נסח רישום ביחס לדירה השנייה המעיד כי אכן, כטענתו, אף על נכס זה רובצים עיקולים. בית המשפט העליון שב והדגיש אך לאחרונה כי: "המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (ראה: בשג"צ 3320/11, מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (2011); וראה גם למשל: בש"א 3675/11, צבעוני נ' שמעוני (2011); בש"א 128-89, מצא נ' מצא, פ"ד לג 157; ת.א. (מרכז) 13404-12-10, לבנדר נ' טויטו (2011)).

גם אם אקבל את קביעת כבוד הרשם כי המערער אינו מסוגל לשלם את האגרה בעצמו, הרי בדין קבע כבוד הרשם כי לא הומצאו ראיות לכך שהמערער אינו יכול לגייס את הסך של 1,250 ₪ הנדרש לשם תשלום האגרה

הלכה היא כי בטרם יבוא תובע לבקש את סיוע הקופה הציבורית שומה עליו לפנות תחילה לקרובי משפחתו (ראה למשל: בש"א (ירושלים) 2404-03, חולית 2000 ניקוי חול וצביעה נ' מדינת ישראל (2003); בש"א (חיפה) 3190-01, הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל (2001); בש"א (חיפה) 13593-01, ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות (2002); בש"א (חיפה) 14331-04, ג'ידעאוי נ' אליעזר (2004); רע"א (חיפה) 3523-08, אסולין נ' הנהלת בתי המשפט (2008); ת.א. (ירושלים) 21890-06-11, ארבט אחזקות 2009 בע"מ נ' בנימיני (2011)).

אמנם המערער הצהיר, וכן העיד לפניי כי הוא ערירי, אך ניסיונות גיוס סכום האגרה הם לא רק באמצעות בני משפחה או חברים אלא גם על דרך הלוואות. כאמור, יש למערער שני נכסים על שמו, כאשר רק ביחס לנכס אחד הוכח שרובצים עליו עיקולים לטובת גרושתו בגין חוב מזונות (ראה: דיון מיום 20/6/11). מה גם שגובה החוב לעומת שווי הדירות לא הוכח. משכך, לא נהיר כי המערער אינו יכול לגייס הלוואה או אשראי באופן שיאפשר את תשלום האגרה בסך של 1,250 ₪.

לא נעלם מעיני כי אכן בהתאם להחלטה מיום 13/10/11 ניתן למבקש פטור מאגרה בתיק אחר, אלא שבהתאם לתקנה 14(ד) לתקנות האגרות, פטור זה מהווה ראייה לכאורה בלבד לחוסר יכולתו של המערער וזאת להבדיל למשל מתקנה 19 לתקנות האגרות.

ברם, גם אם המערער היה צולח משוכה זו, שומה עליו להוכיח כי בידו עילת תביעה.

6.עילת תביעה –