אחימן נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

1.התובעת היא בתה ואחת מיורשותיה של הגב' טובה אחימן ז"ל (להלן: "המנוחה") והיא הגישה תביעה על סך 150,000 ₪ נגד הנתבעת בעילה של פרסום לשון הרע.

2.התביעה היא בגין צו עיקול מיום 13/5/09, אשר הוצא על ידי הנתבעת בגין חוב נטען של ארנונה, אשר נצבר לחובת עזבון המנוחה, ונשלח לבנק מזרחי טפחות. (להלן: "הבנק").

צו העיקול הוצא למרות שבמסגרת ה.פ. 201105/07 (בש"א 181151/07) – בקשה אשר הוגשה על ידי עזבון המנוחה באמצעות יורשיה נגד עיריית תל אביב ולשכת ההוצל"פ, ניתן ביום 10/12/07 צו ולפיו יעוכבו ההליכי האכיפה והליכי הוצל"פ בתיק 01-63173-07-2 עד למתן החלטה אחרת (ההחלטה צורפה נספח 2 לתצהיר התובעת) וביום 23/3/09 הגיעו הצדדים בהמרצת הפתיחה להסכם פשרה אשר ניתן לו תוקף להסכם פשרה אשר היה על הנתבעת להעבירו לאישור מחלקת הפשרות של עיריית תל אביב ולדווח על כך לבית המשפט.

3.תמצית טענות התובעת:

א)התובעת טוענת, כי משלוח הודעת העיקול מהווה לצד עבירה פלילית, גם הפרת הסכם אליו הגיעו הצדדים ביום 23/3/09 וגם מהווה פגיעה חמורה בשמה הטוב של התובעת.

ב)התובעת טענה, כי היא בעלת מגרשים לבנייה, בין השאר מכוח זכויותיה בעזבון, ועליה לנהל משא ומתן עם בנקים בנוגע למימון הבנייה, ועל כן חשוב לה שחשבונות שהיא קשורה אליהם לא יוגדרו כחשבונות בסיכון.

ג)התובעת טוענת כי היא אמדה את נזקיה על הצד הנמוך בסך של 150,000 ₪.

4.תמצית טענות הנתבעת:

א)הנתבעת טענה, כי התביעה היא ניסיון של התובעת להיפרע מהנתבעת על הליכים שנקטה ובדין כנגד עזבון המנוחה, בניסיון לגבות חובות מס, אותן היא חבה לנתבעת, ולא התובעת היא זו שטיפלה בענייני העזבון וצו העיקול לא פגע ולא היה ניסיון לפגוע בשמה הטוב של התובעת.

ב)הנתבעת טענה כי מהסדר החוב, נספח 3 לכתב התביעה עולה, כי עזבון המנוחה חב כספים משמעותיים לנתבעת וללא פעולות האכיפה שנקטה בהם הנתבעת, הרי שהתובעת ויתר היורשים היו נמנעים ומתחמקים מתשלום חובות העזבון.

ג)הנתבעת טוענה, כי שמה של התובעת לא מופיע כלל בצו העיקול, לא במפורש ולא ברמז וכי לא נגרם לתובעת כל נזק שהוא לשמה.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים וסיכומיהם הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

הניתוח העובדתי:

א)על העובדות הבסיסיות אין מחלוקת בין הצדדים. המצהיר מטעם עיריית תל אביב גם לא התבקש להיחקר בחקירה נגדית על תצהירו.

ב)מר יוסי שעיו אשר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת ומשמש ראש צוות מחלקת מגורים בעיריית תל אביב פירט, כי מאז פטירת המנוחה בשנת 2000 ועד ליום 31/12/08, היה הנכס (דירה ברחוב שמריהו לוין 6 בתל אביב הידוע כגוש 7111 חלקה 69 תת חלקה 7) רשום על שם יורשי המנוחה, ובשנים אלו נצטברו חובות בגין היטלי ארנונה ומים.

לפיכך, הרשות המקומית פעלה באמצעים העומדים לרשותה לצורך גביית החובות.

ג)עזבון המנוחה הגיש את המרצת פתיחה 201105/07, וביקש ליתן צו שיורה לנתבעת לבטל פעולות אכיפה כנגד העזבון בקשר לחיובי ארנונה בין השנים 2000 – 2007.

בית משפט המליץ לעזבון לשלם לנתבעת חובות עד ליום 31/12/07 וברוח זו המליץ בית משפט לצדדים על הסדר הפשרה אשר במהותו קובע, כי על המבקשים לשלם את החוב בתשלומים כפי שנקבע ולאחר שישולם מלוא הסכום, ידאג ב"כ הנתבעת לבטל הליכי עיקול וגבייה במסגרת תיק הוצל"פ שנפתח נגד העזבון ונקבע, כי ההסדר כפוף לאישור ועדת הפשרות אצל הנתבעת וכפוף לקבלת האישור יעניק בית משפט תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.

ד)הנתבעת העבירה את המלצת בית המשפט לאישור ועדת הפשרות, כאשר נכון למועד קיום הישיבה עמד חוב העזבון על סך 18,425 ₪ והנתבעת הודיעה לבית המשפט באמצעות בא כוחה, כי היא קיבלה את המלצת בית המשפט.