אחים רוכמן שומרון תשתיות נ' החברה לאיכות הסביבה מי ואח'

החלטה

1.התביעה שבפניי תחילתה בבית משפט השלום ברמלה, כתביעה בסדר דין מקוצר, אשר הוגשה כנגד הנתבעת 1 וכנגד נתבע נוסף, שנמחק זה מכבר.

לבית המשפט ברמלה הוגשה בקשה להעברת הדיון לבית משפט זה בהסכמת הצדדים דאז. בבקשה צויין כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בחדרה, אולם הצדדים הסכימו כי התיק יועבר לבית המשפט בנתניה ויישאר במחוז מרכז, ורשם בית המשפט ברמלה נעתר לבקשתם והעביר את התיק כמבוקש.

2.לאחר ההעברה ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה, תוך צירופה של הנתבעת 2 כצד לתובענה.

בכתב הגנתה העלתה הנתבעת 2 טענת חוסר סמכות מקומית, וביקשה להעביר התביעה לבית המשפט המוסמך בחדרה.

בדיון שנערך ביום 11.1.2011 שבה הנתבעת 2 והעלתה את טענת חוסר הסמכות, ואילו התובעת טענה כי משהתביעה כבר הועברה מבית המשפט ברמלה לנתניה – הרי שאין להעבירה עוד.

3.אין מחלוקת כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בחדרה.

יחד עם זאת ובנסיבות שנוצרו, נשאלת השאלה היא האם חל על ההעברה האמור בסעיף 79 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק"): "בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד", או שמא מדובר בעניין חדש שהחל בין הצדדים, ולא ניתן למנוע מהנתבעת 2 להעלות טענת חוסר סמכות עניינית או מקומית.

4.לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בשאלה זו, אני סבורה כי סעיף 79 (ב) הנ"ל לא חל במקרה שבפני.

מדובר בתביעה שהועברה לא בשל חוסר סמכות, שהרי לבתי המשפט ברמלה ובנתניה סמכות מקבילה בהיותם שייכים שניהם למחוז מרכז, אלא כתוצאה מהסכמת הצדדים.

[במאמר מוסגר ייאמר, שההעברה נעשתה בניגוד לסעיף 49 לחוק, הקובע כי העברה בין בתי משפט באותו מחוז תיעשה על ידי נשיא בית משפט השלום במחוז, ולא כפי שנעשתה].

הנתבעת 2 לא היתה צד להליך שהתנהל בבית המשפט ברמלה, ובודאי לא להסכמה שגובשה בין הצדדים שם, כאשר יש לשוב ולהדגיש כי הנתבע אשר היה צד להסכמה אינו עוד נתבע בתיק, ושמו נמחק מכתב התביעה המתוקן.

בנסיבות אלו לא ניתנה מעולם לנתבעת 2 הזדמנות להעלות את טענת חוסר הסמכות המקומית או להתנגד להעברה, ולא ניתן לשלול ממנה זכות זו רק בשל מה שאירע טרם תיקון התביעה וצירופה להליך.

זאת ועוד, התוצאה שאותה מבקשת התובעת להשיג בטענת "לא יעבירנו עוד", מציבה בפני הנתבעת מחסום מלבקש סעד דיוני לו היא זכאית, למרות שעדיין לא היה לה יומה בבית המשפט.

לעניין זה יפים דבריו של השופט בהלול בע"א 25/85 (נצ') ריאד נאיף זועבי נ' עובייד סעיד זועבי:

"… ואין הדעת סובלת שלילת זכות מהותית (אם כי דיונית) מבעל דין שצורף כבעל דין בהעדרו ולא היה צד להליכים שננקטו בתיק בטרם צירופו - רק בשל נקיטת הליכים אלו".

הרציונל העומד ביסוד סעיף 79 לחוק, נועד למנוע העברת עניינים בין בתי המשפט בטענות שונות, שמטרתן להסיט את מרכז הכובד לנושא הסמכויות, תוך סיכול המטרה העיקרית שהינה בירור המחלוקות לגופן.

ואולם, כאשר נדרשים לאזן בין המטרה הכללית לבין שלילת זכות בסיסית של צד להליך (גם אם היא דיונית), גוברת לטעמי, בנסיבות הענין היכולת לממש את הזכות.

5.לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את טענת חוסר הסמכות המקומית, ומורה כי התיק יועבר לבית המשפט המוסמך בחדרה.

אני מחייבת את התובעת בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.