אחים כהן ד.א. יבוא ושווק מזון בע"מ נ' פרל

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע על סכום קצוב וכן בקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ.

ביום 10.3.13 הגישה המשיבה תביעה על סכום קצוב על סך של 34,320 ₪ בגין סחורות אשר נטען שסופקו למבקשת מאת המשיבה.

המבקשת קיבלה את כתב התביעה וכן את מכתב התראה טרם הגשת כתב התביעה. אולם, נוכח חוסר ניסיונה בהליכים משפטיים, סברה כי תוכל להבהיר את עמדתה אל מול הזוכה בדרך של הידברות.

לגופה של התביעה, טוענת המבקשת כי עבדה במועדים הרלוונטיים כשכירה בחברה "י.צ ברקת 2011 בע"מ" (להלן: "החברה") אשר הפעילה קונדיטוריה/ עסק לייצור דברי מאפה ועוגות בקיבוץ רמת הכובש וככל הנראה סופקה לה הסחורה ולא למבקשת באופן אישי. לבקשה צורפו תלושי שכר של המבקשת.

המבקשת מוסיפה וטוענת שהייתה מתקבלת סחורה בחברה, היו נדרשים עובדי החברה לחתום לשם קבלת הסחורה על גבי חשבוניות כדבר שבשגרה. המבקשת עבדה כשכירה מיום 1.9.11.

בתקופת עבודתה כעצמאית, הייתה לה היכרות עסקית עם המשיבה והמשיבה סיפקה לה סחורות בשעתו באותו המקום פיזית בו לאחר מכן כאמור עבדה כשכירה. עבור סחורות אלו שילמה המבקשת ולא נותר חוב.

כלל התשלומים בגין הסחורה שולמו באמצעות המחאות מטעם החברה וניתן לראות זאת מצילום ההמחאה אשר צורף לכתב התביעה.

בתגובה לבקשה, טוענת המשיבה כי היה על המבקשת לפנות לייעוץ משפטי עם קבלת מכתב ההתראה.

בתשובתה של המבקשת לתגובה, חזרה על טענותיה וכן השתהותה באה ממקום כנה ולא מקום של זלזול. המבקשת פעלה להפקדת ערובה על סך של 5,000 ₪.

המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר קבוע בחיקוק, ועל כן דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו. ניתן להאריך את המועד בשל טעם מיוחד, כאשר הנסיבות שבעטיין חל האיחור הן חיצוניות ואינן בשליטתו של בעל הדין.

ברם, בת"ת 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן [פורסם בנבו] נקבע כי:

"כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, יש מקום לגישה מקלה אף יותר, ואכן, כבר נפסק כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בבקשה לביצוע שטר, בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872, המבחינה בין דיון בערכאה ראשונה לדיון בערכאת ערעור)."

מחד גיסא, המבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד שבגינו יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות ובוודאי לא הצביע על נסיבות חיצוניות שלא היו בשליטתה וגרמו לאיחור בהגשת ההתנגדות. הטענה שהמבקשת ניסתה לסיים את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.

מאידך גיסא, המבקשת הפקידה סך של 5,000 ₪ כאמור בהחלטה מיום 31.12.13. נוסף בזאת, חסימת דרכה של המבקשת בטרם ניתנה לה ההזדמנות להשמיע את טענותיה לגופן בפעם הראשונה, מהווה תוצאה קשה ובלתי מידתית, וזאת גם בשים לב לטענותיה של המבקשת גופן.

מחלוקות תתבררנה לגופן ופסקי דין לא יינתנו על יסוד נימוקים טכניים ולנוכח מחדלים פרוצדוראליים של בעלי דין, וזאת על מנת להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ראה לעניין זה: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, עמ' 203).

בנסיבות אלו, הנני נעתר לבקשת המבקשת וניתנת בזאת הארכת מועד להגשת התנגדות.

יחד עם זאת, המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין מחדליה ובגין ההליך דנא בסך של 2,500 ₪. הסכום יועבר לידי המשיבה מהפיקדון שבתיק.

הליכי ההוצל"פ יוותרו מעוכבים ויתרת הפיקדון תוחזר למבקשת.

המזכירות תפעל כאמור בסע' 15 ו 16 להחלטה בעניין הפיקדון ותשלח החלטה זו לצדדים.