אחיון נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב אשר הוטל ביום 24.08.2011 למשך 30 יום.

2.המבקשת הינה הבעלים הרשום של הרכב.

על פי חומר החקירה אשר הוגש קיימות ראיות לכאורה לכך שבתאריך 24.08.2011 נהג בעלה של המבקשת ברכב, בזמן פסילה, אשר הוא יודע עליה.

המבקשת היתה ברכב בזמן ביצוע העבירה לכאורה, וכך גם ילדיהם.

המבקשת מאשרת את נוכחותה ברכב וגם את ידיעתה בדבר הפסילה של בעלה שנהג ברכב.

3.המבקשת אומרת כי אין דבר אשר יצדיק את האמור, מציינת שהרכב דרוש לה לצורכי פרנסתה ואיסור השימוש יקשה עליה מאד.

4.העבירה אשר בוצעה ברכב היא עבירה חמורה, מהחמורות בפקודת התעבורה. עבירה של נהיגה בזמן פסילה יש בה כדי להעיד על זלזול בדיני התעבורה ובהחלטות ביהמ"ש.

5.המבקשת לא רק שנכחה בעת ביצוע העבירה, אלא שידעה גם על קיום הפסילה.

6.בנסיבות אלו עולה, לכאורה, כי לא רק שהמבקשת לא עשתה די למניעת ביצוע העבירה אלא שהיא איפשרה ונכחה בביצועה.

7.בשים לב לחומרת העבירה ובשים לב לידיעתה ונוכחותה של המבקשת, הבעלים הרשום של הרכב, אין אלא לקבוע כי החלטת קצין המשטרה אשר הורה על איסור שימוש ברכב הינה החלטה סבירה ויש לומר אף מתבקשת.

8.מדובר כאמור בעבירה מהחמורות שבפקודת התעבורה ולסמכות אשר ניתנה לקצין המשטרה להילחם בעבירות החמורות האמורות באמצעים מנהליים, יש ליצוק תוכן בדמות איסור שימוש בפועל כפי שאכן הוטל.

9.מכל האמור, אני קובע כי לאחר עיון בחומר החקירה, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה האמורה, זאת כאשר המבקשת הבעלים הרשום של הרכב נוכחת ויודעת על ביצועה, ולא מצאתי כל פגם בהחלטת הקצין אשר הורה על האיסור המנהלי לעשות שימוש ברכב.

10.הקושי הכלכלי העולה מאיסור שימוש ברכב ברור ומובן. עם כל ההבנה לקושי זה המחוקק קבע את אפשרות הטלת איסור שימוש ברכב, ואין בקושי האמור כדי למנוע שימוש בכלי אשר קבע המחוקק, מה גם שבנסיבות העניין הפעלתו ודאי שמוצדקת.

11.אשר על כן, הבקשה נדחית.

תיק החקירה מושב.

ניתנה והודעה היום ב' אלול תשע"א, 01/09/2011 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

הוקלד על ידי: איטה רוט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: