אחזקות 1996 בע"מ נ' חולון

פסק דין

לפני ערעור על שומה שקבע המשיב לשנת המס 2000.

רקע

בחודש פברואר 1996 התאגדה המערערת בשם סלטי צבר אחזקות (1996) בע"מ בחודש פברואר 1998 שינתה המערערת את שמה לינקו-וייס (אחזקות) 1996 בע"מ. בעלי המניות במערערת הם אבי ינקו (להלן: "מר ינקו") ואשתו חנה (מחזיקים יחד 50% מהחברה), רוני וייס (להלן: "מר וייס") ואשתו אושרה (מחזיקים יחד 50% מהחברה).

המערערת החזיקה ב – 100% ממניות סלטי צבר תעשיות מזון (1985) (להלן: "סלטי צבר") אשר החזיקה בבעלותה מפעל לייצור ושיווק סלטים מצוננים ואת החברות א.צ. קקטוס שווק וסחר עולמי בע"מ והצבריה (1994) בע"מ.

ביום 8.7.1997 נכרת הסכם בין טבעול (1993) בע"מ עבור אוסטיב בע"מ (ביסוד) (להלן: "אוסטיב") לבין סלטי צבר והמערערת, לפיו צורפה אסטיב כמשקיעה וכבעלת 51% מהמניות המונפקות של סלטי צבר. בסמוך בחודש דצמבר 1998 (בהסכם לא צוין יום החתימה – מ.א) נכרת בין סלטי צבר לבין אוסטיב והמערערת הסכם, לפיו ניתנה למערערת אופציה בלעדית לחייב את אוסטיב לרכוש את כל המניות של סלטי צבר שבידיה תמורת 6.2 מיליון דולר. בנוסף הסכימו הצדדים כי עם מימוש האופציה האמורה תחלק סלטי צבר דיבידנד וחלקה של המערערת בדיבידנד יהיה 800,000$ (להלן: "הסכם האופציה").

ביום 28.5.1998 רכשה המערערת בניין ברחוב "רו דה פיירס" בבריסל, בלגיה (להלן: "הבניין").

בסמוך לשנת 1999 נרשמה המערערת כחברה בלוקסמבורג וביום 13.9.1999 נרשמה כחברה בבלגיה.

ביום 2.7.2000 הודיעה המערערת לאוסטיב על מימוש האופציה ובהתאם רכשה אוסטיב את מניות סלטי צבר שהיו בידי המערערת. בדין וחשבון לשנת המס 2000 לא דיווחה המערערת על רווח ההון החייב במס ממכירת מניות סלטי צבר, אולם המשיב סבר שהמערערת חייבת במס על רווח ההון שצמח לה ממכירת המניות האמורה ובהתאם קבע את השומה נשוא הערעור כאן.

טענת המערערת

בשנת המס שבערעור הייתה המערערת תושבת בלגיה ובהתאם לדיני המס הבלגיים ולאמנה בין ממלכת בלגיה ובין מדינת ישראל בדבר מניעת מסי-כפל לגבי מסים על הכנסה והון (להלן: "האמנה") הרווח ממכירת מניות סלטי צבר חייב במס בבלגיה ולא בישראל.

טענות המשיב

המערערת היא תושבת ישראל בשנת המס שבערעור ולכן רווח ההון ממכירת מניות סלטי צבר חייב במס בישראל.

לחילופין טוען המשיב שיש לראות ברישום המערערת בבלגיה עסקה מלאכותית כמשמעותה בסעיף 86 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

דיון

בטרם אדון בטענות הצדדים לגופן, יוער, כי ביום 27.5.2007 הגישה המערערת בקשה לביטול השומה מחמת שהשומה בשלב א' ונימוקי השומה נשלחו אל המערערת באיחור (בשא 11232/07). בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 27.5.2007. למרות זאת, בסיכומיה חזרה המערערת על בקשתה לביטול השומה, בטענה שנוכח החלטת ביהמ"ש העליון ברע"א 429/12 יגאל דור און נ' מס הכנסה (פורסם באתר בית המשפט העליון) (להלן: "עניין דור און"), השתנו הנסיבות. המערערת לא ביקשה רשות לערער על החלטתי מיום 1.12.2007 ובינתיים נמשכו ההליכים בערעור, קוימו 7 דיוני הוכחות ארוכים והוגשו סיכומים. יתר על כן, הנסיבות המיוחדות במקרה כאן מצדיקות לטעמי את דחיית הבקשה גם בהתחשב באמור בעניין דור און שהרי עוד בטרם חלף המועד החוקי לקביעת השומה נכנס מייצגה של המערערת, ביום 30.12.2004, לתיקה של המערערת במחשב שע"מ ונוכח לדעת שהשומה שודרה, בבחינת "זה באמת נגמר". לכך יש להוסיף, כי במסגרת ההליך השומתי שטחה המערערת את טענותיה בהרחבה ביחס לשאלת השליטה והניהול במערערת (נספח 1 לתשובת המשיב בבשא 5662/07) וממילא עם קביעת השומה היה ברור למערערת שטענותיה בעניין השליטה והניהול נדחו על ידי המשיב. עוד אוסיף, כי בהחלטתי מיום 27.5.2007 התייחסתי גם לטענת המערערת לפיה הנימוקים לא נשלחו במועד. בהתחשב בכל אלה, איני רואה לנכון להידרש שנית לבקשה זו בשלב זה.

להלן הוראות סעיף 89 לפקודה, בנוסח שקדם לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 (להלן: "תיקון 132"):

"(א) דין תמורה כדין הכנסה לפי סעיף 2 ודין ריווח הון כדין הכנסה חייבת, והכל בשינויים המחויבים לפי העניין ובאין פירוש אחר מפורש או משתמע מהוראות חלק זה.

(ב) יראו ריווח הון כאילו נצמח או הופק בישראל, בין שהמכירה נעשתה בישראל ובין שנעשתה מחוץ לישראל, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) המוכר הוא תושב ישראל; לענין זה, "תושב ישראל" - לרבות אזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1), (3) או (4) להגדרתו שבסעיף 3א, שהוא תושב אזור כהגדרתו בסעיף האמור.