אחוזת בר חב לבנ נ' אליעזר ביטרן

החלטה

כ ל ל י

1. עניינה של החלטה זו בבקשות מקדמיות שהגישו הצדדים במסגרת בש"א 2474/09 ו-3126/09.

2.בבש"א 2474/09, פנתה התובעת בבקשה למתן צו, במסגרתו יחוייב הנתבע להשיב על שאלון – ליתן פרטים נוספים ולגלות גילוי ספציפי של מסמכים.

הנתבע השיב לבקשה זו, ואף התובעת הוסיפה והגיבה לתשובתו.

3.בש"א 3126/06 הינה בקשת הנתבע לחייב התובעת לגלות מסמכים באופן ספציפי וליתן מענה לשאלון. לבקשה זו הגיבה התובעת בכתב כנדרש.

המסגרת המשפטית

4.באשר לשאלונים, מבהיר י. זוסמן בספרו "סדר הדין האזרחי" מהדורה 7, כי בידי ביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב, ובלבד שהשאלות יהיו "לעניין הנדון" העומד לפניו או שהן "מהותיות" (שם בעמ' 445 ס' 361).

א. גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהד' 8, מציין, כי בתקנה 120 (ב) לתקסד"א נאמר, כי ביהמ"ש לא יתן צו למסירת שאלון "אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות". וכן, כי מאחר ומדובר בהחלטה שיפוטית, יש להפעיל שיקול דעת שבנושא זה הינו רחב ביותר. מצד אחד "השאלון כפוף לתנאי שהשאלות תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת, אולם, מצד שני, יש להראות כי השאלות אינן מכבידות מידי על הצד שכנגד" (סע' 175).

5.נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם במשפט, היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת, עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת ולצידה עומדת טענת החסיון, הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (ר' א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה תשיעית, 194; ע"א 4999/95 ALBERICI נ' מדינת ישראל פד' נ' (1) 39 44, ע"א 2271/90 ג'מבו נ' מרדכי פד' מו (3) 793; רע"א 6546/94 בנק איגוד נ' אזולאי פד' מט (4) 54).

6.ב-רע"א 3511/09 קמטק ואח' נ' אורבוטק ואח' (7.5.09) נפסק בין היתר:

"כי הליכי גילוי – בדומה לשאלונים – עשויים לעורר שאלות שונות של איזון בין הצורך לחשיפת האמת ועשיית צדק – לצורך ביעילות... בסופו של יום תפקידו של ביהמ"ש לאזן ולהניע את עגלת המשפט, כדי שלא יימשך עד אין קץ, ויש להניח ולקוות כי כך ייעשה גם כאן".

כך אף נפסק בבש"א (ת"א) 3537/08 הרמולין נ' בירן ואח' תק מח 2008 (1) 9192 כי:

"גילוי מסמכים מירבי עולה בקנה אחד ומשרת את הנחת היסוד ש"המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת"... אך כלל זה, אינו עומד לבדו, כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים על הצד המגלה, ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים. האיזון ביניהם נעשה לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה... לצד ערך גילוי האמת קיימים ערכים אחרים הראויים אף הם להגנה, "אין לומר כלל כי התגלתה האמת גם אם ייחרב העולם..." (כבוד המשנה לנשיא (כתוארו אז) א' ברק, בפסק דין רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, מ"ד מט (4) 54, בעמ' 61).

7.ברע"א 9453/05 אליהו נ' אבנר (30.11.05) נפסק בין היתר כי:

"הגישה העקרונית במשפט הישראלי היא של "קלפים מתוחים", בגדרי הגינות צדק ותום לב ועם זאת – כמובן – אי הפיכתם של ההליכים המוקדמים למכשיר מכביד עד אין קץ. האמור אף נכון ביתר שאת בענייננו שכן התיק עודו מצוי בשלב קדם משפט וטרם החל מועד ההוכחות ... אכן מטרתן של תקנות סדר הדין היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד – שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו".

מן הכלל אל הפרט

בש"א 2474/09:

8.מכתבו של ב"כ התובעת מיום 8.3.09 (נספח א' לבקשה) מהווה אף את השאלון עליו לטענתה לא השיב הנתבע כהלכה.

יש להצר כי השאלות מהוות בד בבד אף בקשה למתן פרטים נוספים והודייה בעובדות ונוסחן מסורבל. ראוי לשאלון שהשאלות המובאות בו תהיינה ברורות וממוקדות.