אחדות ארגון עובדי החוזים במגזר הציבורי נ' מדינת ישראל

החלטה

1.הוגשה בקשת צד בסכסוך קיבוצי, בטענה להתנכלות לפעילותו של ארגון עובדים.

על פי הנטען בבקשה, המשיבה, באמצעות עובדיה, מתנכלת לפעילי המבקשת המועסקים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס) ובפרט למר רם קנדיל - רכז מטה בסקרי עסקים בלמ"ס בירושלים, בשל פעילותם הארגונית.

2.המשיבה הגישה בקשה לסילוק הבקשה על הסף.

בבקשה הועלתה טענה להיעדר סמכות מקומית לבית הדין, לאור הוראת תקנה 1א לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט – 1969.

3.הצדדים טענו בפנינו, בין השאר לעניין הסמכות המקומית, בדיון מיום 9/7/13.

4.לאחר ששמענו את טענות ב"כ הצדדים ועיינו בחומר שהוגש לתיק, להלן החלטתנו בשאלת הסמכות המקומית.

5.תקנה 1א לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי) קובעת:

"מקום השיפוט בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך".

6.על פי תעודת עובד ציבור שהוצגה מטעם המשיבה, מתוך 775 עובדים המועסקים בלמ"ס בחוזים אישיים – למעלה מ-500 מועסקים בירושלים, 146 מועסקים בתל אביב ו-91 עובדים מועסקים בחיפה.

מכאן כי רוב מוחלט של עובדי הלמ"ס מועסקים בירושלים.

כמות זו היא ללא ספק בבחינת "חלק ניכר" מעובדי הלמ"ס, כמשמעות המונח בתקנה 1א.

7.זאת ועוד, עיקר טענות המבקשת בבקשת צד הן בעניין פעולות התנכלות לכאורה של מנהלים בלמ"ס בירושלים, כלפי מר קנדיל, אשר מקום עבודתו בירושלים. מקום התרחשותם של האירועים הרלוונטים הוא בירושלים.

לאור מהות הסכסוך, הרי שחלק ניכר מהעובדים "המעורבים בסכסוך", נמצאים בירושלים.

8.לטענת ב"כ המבקשת – הביטוי "חלק ניכר" מהעובדים אין פירושו "רוב העובדים", כך שאין דרישה לכך שמרבית העובדים יועסקו באזור שיפוטו של בית הדין ואף לא קיימת דרישה למספר מסוים של העובדים לצורך קביעת מקום השיפוט.

לטענתו - המבקשת היא ארגון ארצי המאגד עובדים בשירות הציבורי. ללמ"ס יש סניפים בכל רחבי הארץ, כאשר הסניף בתל אביב הוא השני בגודלו, ואין יתרון לקיום הדיון בבית הדין האזורי בירושלים.

עוד טוען ב"כ המבקשת כי בין הצדדים מתנהל סכסוך קיבוצי נוסף בבית הדין בפני מותב אחר.

9.גם אם נקבל את גישת ב"כ המבקשת לפיה הדרישה לחלק ניכר מהעובדים אינה מקימה דרישה לרוב העובדים – הרי שבענייננו קיים רוב מוחלט של למעלה משני שליש מהעובדים המועסקים בירושלים.

יתירה מזו, האירועים המתוארים בבקשה אירעו בירושלים והעובד לגביו נטענות מרבית הטענות, מועסק אף הוא בירושלים.

10.קיומו של הליך נוסף בין הצדדים המתנהל בבית הדין בתל אביב, בפני מותב אחר, אין בו כשלעצמו כדי להטות את הכף לטובת ניהולו של הליך זה בבית הדין בתל אביב. יצויין כי הבקשה לא הוגשה במסגרת אותו הליך, אלא כהליך נפרד.