אזר נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפנינו בקשת התובע (22.8.13) להציג למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

"א.בגליון קבלתו של התובע לבית החולים "תל השומר" ביום 8.2.12, תועד, בין היתר: "בשבועיים האחרונים מיחושים לא ספציפיים בחזה שקישר למאמצים של הליכה בתוך בית החולים". אנא הסבר, כיצד תלונה זו יכולה להוביל למסקנה כי התובע סבל מתעוקת לב במשך כשבועיים?

ב.האם ייתכן מצב שבו "מיחושים לא ספציפיים בחזה", אינם מהווים תעוקת לב?

ג.האם תסכים, כי "מיחושים לא ספציפיים בחזה" עשויים לחלוף מבלי להתפתח לאוטם חריף, זאת גם ללא כל קבלת טיפול רפואי כזה או אחר?

ד.מדוע לדעתך לא ציינו במסמכי ביה"ח אליהם הפנית כי התובע סבל שבועיים קודם לאירוע מתעוקת לב, אלא כי מדובר היה ב"מיחושים לא ספציפיים בחזה" בלבד?

ה.האם תסכים, כי מיחושים לא ספיציים בחזה יכולים לנבוע ממקור אחר שאינו לבבי?

ו.מה כוונתך בקביעה, כי התובע סבל מ"תעוקת לב חדשה"?

ז.האם קיימים סוגים שונים של תעוקת לב? אם כן אנא הסבר אילו סוגים קיימים והאם כולם מהווים סימן מבשר להתקף לב?

ח.התובע לא פנה לכל טיפול רפואי או בדיקה בעקבות המיחושים בחזה שמהם סבל קודם לכן, האם יכול להיות שיש בכך כדי להעיד שמדובר היה באפיזודה חולפת ללא כל משמעות לבבית?

ט.האם נכון לומר שאוטם שריר הלב אינו פוקד אדם בריא, אלא את מי שמקנן בו תהליך תחלואתי המהווה בסיס לבוא האוטם?

י.האם ייתכן, כי אלמלא האירוע מיום 7.2.12, כפי שתואר בהחלטת בית הדין הנכבד מיום 13.7.14 (צ"ל: 2013), לא היה התובע מגיע לכדי מצב של אוטם לבבי באותו היום?

יא.האם ניתן לשלול, כי האירוע מיום 7.2.13 (צ"ל: 2012) החיש את בוא האוטם הלבבי אצל התובע?

יב.האם תסכים, כי לסמיכות הזמנים בין האירוע מיום 7.2.12 לבין בוא האוטם החריף יש משקל כלשהו בקביעת הקשר הסיבתי בין האירוע ובין היווצרות האוטם החריף?"

התובע לא נימק בקשתו.

2.הנתבע בתגובתו (30.9.13) עותר לדחיית הבקשה ולו משלא נומקה, בנגוד להנחיית כבוד הנשיאה.

לגופו טען כדלקמן:

שאלה א – המומחה קובע כי המיחושים בחזה בעת מאמץ הליכה בביה"ח הם "תעוקת לב" כך שהשאלה בכל הכבוד אינה ברורה.

שאלה ב – הנתבע יותיר לשיקול דעת כב' ביה"ד.

שאלה ג – אין צורך בשאלה. גם אם ישיב המומחה בחיוב עדיין אין זה משנה את העובדה כי במקרה זה המיחושים כן התפתחו לכדי אוטם. אין מקום לדיון תיאורטי.