אזלם ואח' נ' מוסלמיני ואח'

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו, בנזק רכוש שנגרם לרכבו של התובע מס' 1, כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 16.09.08.

2.התובע מס' 1 בעלים של רכב מסוג הונדה סיוויק, מ.ר. 7310110.

3.בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו היה רכב התובע מס' 1 נהוג ע"י התובעת מס' 2.

4. במועדים הרלוונטיים לתאונה נשוא התביעה היה הנתבע מס' 1 הנהג של משאית, מ.ר. 6358715 (להלן: "המשאית"). הנתבעת 2 היתה המבטחת של המשאית.

5.התובעים טוענים,כי בעקבות התאונה נגרם לרכב ההונדה נזק ישיר בסך 8,842 ₪, כעולה מחוות דעת השמאי, וכן עלות שכ"ט השמאי בסך של 809 ₪. סה"כ סכום הנזק הנתבע הוא 9,650 ₪.

6.לטענת התובעים, התאונה ארעה שעה שעמדה התובעת 2 בכניסה למתחם קניון "העמק" בעפולה. לפתע, הגיחה המשאית מצד שמאל, סטתה ממסלולה ופגעה ברכב של התובעים בחלקו הקדמי שמאלי.

7.מנגד, הכחישו הנתבעים, בכתב הגנתם, את טענות התובעים.

8.לטענת הנתבעים, במועד התאונה נעצר הנתבע 1 בכניסה לקניון עפולה בכדי להיכנס דרך מחסום על מנת לפרוק סחורה. כאשר היתה המשאית בעצירה מוחלטת בעמדת הביקורת שהיתה מוצבת בכניסה, הגיע רכב התובעים מצד ימין מכביש השירות והתנגש במדרגת המשאית מצד ימין. הנתבעים טוענים, כי התובעת מס' 2 לבדה אחראית לקרות התאונה. עוד כופרים הנתבעים בחוות דעת השמאי מטעם התובעים ובנזקים הנטענים.

9.בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים. כל אחד חזר בתורו על גרסתו והטיל את האשמה לקרות התאונה על זולתו.

10.לאחר ששקלתי את עדויות הנהגים והתרשמתי משניהם באופן בלתי אמצעי ולאחר שעיינתי במסמכים, בתרשים שהוגש במהלך הדיון (נ/1) ובתצלומי הנזק של רכב התובעים (ת/1), הגעתי למסקנה שהאחריות לתאונה מוטלת על כתפי התובעת 2 בלבד. כפועל יוצא מכך, דין התביעה להידחות.

11.הנתבע 1 העיד בפניי, כי עובר לתאונה היתה המשאית בעצירה מוחלטת בכביש הכניסה המוביל אל מתחם הקניון. לעומת זאת, רכב התובעת 2 נסע בכביש שירות מימין שאמור להשתלב עם כביש הכניסה. עוד מסר הנתבע 1 בעדותו, כי בעוד המשאית נמצאת בעצירה מוחלטת לפני עמדת הביקורת בכניסה לקניון, כאמור, ניסה רכב התובעת 2 להידחף אל הכביש הראשי ועקב כך פגע במדרגה ובגלגל של המשאית (עמ' 4, ש' 28-32).

12.גרסתו של הנתבע 1 קיבלה חיזוק ותימוכין דווקא מהעדות שמסרה התובעת 2 עצמה בביהמ"ש. התובעת 2 אישרה בחקירה נגדית, כי עובר לתאונה נסע רכבה בכביש שירות מימין שאמור להשתלב עם כביש ראשי אשר מוביל אל הכניסה למתחם הקניון (עמ' 3, ש' 5-6). עוד ציינה התובעת 2 בעדותה, כי המשאית נסעה בכביש הראשי המוביל אל הכניסה למתחם (שם, 18-23). בכך, חזרה בה התובעת 2 מהגרסה שתיארה בכתב התביעה ולפיה סטתה המשאית ממסלולה (עמ' 13-27). יתרה מכך, אישרה התובעת 2, כי רכבה נפגע מהמדרגה ומהגלגל של המשאית ואילו חזית המשאית כלל לא נפגע (שם, ש' 28 ואילך).

13.מעדויות שני הנהגים אני למדה, כי זכות הקדימה נתונה למשאית שנסעה בכביש הראשי המוביל אל הכניסה למתחם הקניון. התאונה ארעה מכיוון שרכב התובעת 2, אשר נסע בכביש השירות מימין ואמור היה להשתלב עם הכביש הראשי, לא נתן זכות קדימה למשאית וניסה "להידחף" אל הכביש הראשי, ובכך גרם לקרות התאונה. בנסיבות אלה, האחריות לתאונה, כל כולה, מוטלת על כתפי התובעת 2. מסקנתי זו מקבלת חיזוק נוכח העבודה, כי הנזקים במשאית ממוקמים במדרגה ובגלגל, באופן המתיישב עם גרסת הנתבע מס' 1.

14.לאור כל הנימוקים שפירטתי לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

15.אני מחייבת את התובעים, יחד ולחוד, לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 350 להיום. התשלום יבוצע תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד יום התשלום בפועל.

16.בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 15 יום.

17.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב טבת תש"ע, 08 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: