אזכור של סטטוס תיק שנפתח בבית משפט אינו מהווה הוצאת לשון הרע

1.       זוהי תובענה לפיצוי בסך של 100,000 ש"ח בגין טענה להפצת לשון הרע.

רקע עובדתי

2.       התובעת מס' 1 הינה חברה בע"מ העוסקת בהשכרה, מכירה ושירות למרכזות טלפונים.

3.       התובע מס' 2 הינו מנהלה של התובעת.

4.       הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת במתן מידע עסקי אודות מצבן הכלכלי של חברות בע"מ.

דיון

5.       התובע בתצהירו ת/1 מעיד כי ביום 29.11.02 פרסמה הנתבעת מידע אודות התובעת כשירות ללקוחותיה, אשר ביקשו מידע, בזו הלשון:

" 29/12/02   בקשת ניוקול בע"מ מרשם החברות, ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, תיק פש"ר 2284/02".

          (להלן: "הפרסום").

6.       להסברו, ביום 29.12.02 הגישה החברה לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הפחתת הון, כיוון שמצבה הכלכלי היה טוב - ולפיכך הוסכם עם שלטונות המס על ביצוע מהלך אשר יאפשר לבעלי מניות החברה למשוך כספים מקופתה.

7.       לבקשה צורף תצהיר מטעמו, אשר כלל כל נתוניה הכספיים של החברה, לרבות אישורים מרואה חשבון ומרשם החברות המעידים על חוסנה הכלכלי של החברה.

8.       ביום 31.12.01 אישר בית המשפט את הפחתת ההון המבוקשת.

9.       לגרסתו, " לחברה נודע, לתדהמתה, כי הנתבעת מפרסמת אודותיה מידע כאילו החברה נמצאת בהליכי פשיטת רגל".

10.     המידע פורסם כך ש"קפץ" למחשב המנוי, כאשר המנויים הינם חברות כלכליות - ביניהן חברת "אורנג' פרטנר".

11.     לאחר הפרסום, קיבל פניות בעניין זה מגורמים שונים, כגון, הבנק בו מתנהל חשבונו, וכן מחברות מסחריות שונות.

          נציגת חברת "אורנג' פרטנר" דרשה לסיים את ההתקשרות עמו ואף לקחה את מכשירי הטלפון ממשרדו.

12.     לגישתו, פרסום שכזה, אשר נמשך ימים מספר, פגע בו ובחברה כלכלית ואישית ונזק רב נגרם לשמו הטוב ולמוניטין שנבנה בעמל של שנים.

13.     לאחר שהסביר לנציגת אורנג' פרטנר פשר הפרסום, קיבל ממנה זר פרחים אליו צורף פתק ובו התנצלות והבעת תקווה להמשך שיתוף פעולה.

14.     מטעם הנתבעת העיד מנהלה, מר אייל ינאי בתצהירו נ/1 כי הנתבעת עוסקת בניתוח ובאספקת מידע כלכלי אודות גופים כלכליים כשהמידע מיועד למנויים בלבד ונשאר באינטרנט רק למנויים מורשים, אשר יכולים להציג סיסמת כניסה וקוד ארעי המסופקים על ידי החברה.