אזולאי קרן נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.מדובר בתביעה לתשלום דמי אבטלה.

הנתבע דחה את תביעת התובעת בטענה כי התובעת לא צברה את תקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה בהתאם לדרישת סעיף 161 (א) לחוק ביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן:"החוק"),מן הטעם כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין בן זוגה, מר אבו מדיעם מברוק (מכתב הדחייה מיום 7/8/08- נספח א' לכתב התביעה).

2.התובעת טענה בכתב תביעתה כי עבדה במשך 3.5 שנים אצל בן זוגה בחנות המכולת שהיתה בבעלותו ופוטרה מעבודתה על ידו בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלע.

בתביעתה לנתבע צוין כי עבדה מ-1/8/04 עד 31/12/07 (נ/1).

3.הנתבע טען בכתב הגנתו כי עבודתה של התובעת נעשתה במסגרת מתן עזרה משפחתית ולא במסגרת יחסי עובד מעביד, על כן התובעת אינה עומדת בתנאי האכשרה הקבועים בחוק ובדין נדחתה תביעתה.

4.נשאלת השאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין בן זוגה במסגרת עבודתה בחנות המכולת של בן זוגה, כטענת התובעת או שמא מדובר לכל היותר בעזרה משפחתית גרידא כטענת הנתבע.

דיון והכרעה

הראיות

5.התובעת אשר מסרה הודעתה בפני חוקר המוסד, הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ונחקרה עליו. כן הוגשו מטעם התובעת, תצהיר עדות ראשית של מר מברוק אבו מדיעם, בן זוגה של התובעת, אשר נחקר בפנינו וכן תצהיריהם של אלון עטן ומתתיהו אורן, סוכני מכירות של שנים מספקי המכולת, אשר לא נחקרו עליהם לאחר שהתובעת לא זימנה אותם למתן עדות בפנינו.

כן צורפו לתביעה טופסי התביעה לדמי אבטלה, תלושי שכר והודעת התובעת לחוקר המוסד (נ/1-נ/4).

המסגרת הנורמטיבית

6.סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (סעיף ההגדרות), מגדיר "עובד" כדלקמן:

"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו מעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה"- אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

קרבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד ומעביד, אולם הלכה פסוקה היא, כי כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו. מהות היחסים שנוצרו, הלכה למעשה, היא הקובעת, לעניין זה. יש להיזהר פן תהפוך מערכת יחסים משפחתית, למערכת יחסים מסחרית עסקית, שבה כל פעולה של עזרה הדדית טבעית בין בני משפחה נמדדת בכסף, ומוערכת כשכר עבודה, במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות שבין עובד למעביד.

ראו, לדוגמא: עב"ל 373/97 (ארצי) שוורץ נ. המוסד לביטוח לאומי (15/3/00);

דב"ע נג/78-0 פייגלשטוק נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283 (1993);

דב"ע נו/225-0 טויטו נ. המוסד לביטוח לאומי (1997).

בית הדין הארצי עמד על כך, שהסעיף דורש שני תנאים מצטברים, על מנת שבן משפחה יחשב כעובד. האחד, עבודה במפעל באופן סדיר, והשני, שאלמלא ביצע את העבודה, היה עובד אחר מבצעה (ראה דב"ע מז/6-0 מרדכי סרוסי נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ח'434).

במסגרת זו, נבחנים הסדר העבודה עם בן המשפחה, העבודה שבוצעה בפועל על ידי בן משפחה, הדיווח השוטף על בן משפחה כ"עובד", מסגרת שעות העבודה, האם השכר ראלי, האם מישהו אחר מילא את מקום התובע בהעדרו, והאם אילולא נעשתה העבודה ע"י התובע, היתה נעשית בידי עובד אחר. בל (ת"א) 5188/07 עינת דרי נ. המוסד לביטוח לאומי (03/12/09).