אזולאי טנג'י נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.12.12.

העובדות

2.המערערת, ילידת 1970, היתה מעורבת בתאונה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

3.ועדה רפואית לעררים מיום 14.11.11 קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 10% לתקופה שמיום 31.5.10 ועד ליום 30.9.10, ונכות צמיתה בשיעור 5% בתחום הנוירולוגי. בתחום האורטופדי קבעה הוועדה כי לא נותרה למערערת נכות.

4.על החלטה זו הגישה המערערת ערעור, וביום 27.10.12 ניתן פסק דין בערעור זה על ידי כב' השופט צדיק (ב"ל 27279-01-12, להלן: "פסק הדין").

בסעיף 14 לפסק הדין נקבע כי:

"א.הערעור מתקבל בחלקו.

ב.עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתבחן את תעודות חופש המחלה המתייחסות לתקופה שעד ליום 23/2/11 ותשקול קביעת נכות זמנית עד לאותו מועד. ככל שלא תמצא לשנות מקביעתה תבהיר את מועד סיום הנכות הזמנית ביום 30.9.10.

ג.הוועדה תבחן תלונות המערערת בנושא האורתופדי לרבות התייחסות לממצאי הבדיקות הרלבנטיות, ככל שתמצא כי לא נותרה נכות, תנמק ותפרט החלטתה.

כן תשקול קביעת נכות זמנית גבוהה יותר לאור תעודות חופש המחלה והממצאים האורתופדיים ותסביר את השיעור אשר תקבע.

בהתאם לקביעת הוועדה לאחר התייחסות למפורט לעיל, תשקול הפעלת תקנה 15 בעניין המערערת".

5.בעקבות פסק הדין, התכנסה, הוועדה בשנית, ביום 13.12.12, שמעה את תלונות המערערת ובדקה אותה, וקבעה כי:

"הוועדה התכנסה מכח פסק דין מיום 27.10.12. הוועדה חזרה ועיינה בתיק הרפואי ומציינת שב- 4.5.10 קיים רישום בתיק הרפואי בו מצויין שסובלת מכאבים בצוואר ובכתף שמאל טווחי תנועה מלאים ללא חסר נוירולוגי ממצאים דומים מ- 25.5.10, ב- 17.8.10. כאבים דפוסים בגב עליון וחגורת כתפיים טווח מלא. ז"א שלאחר התאונה, מתום תקופת דמי הפגיעה התובעת סובלת מכאבים דיפוסים ללא הגבלה בתנועה ולכן הוועדה סבורה שנכותה בתקופה זו מתאימה ל- 10% נכות ואין מקום להעניק נכות גבוהה יותר.

מבחינת הנכות הצמיתה הוועדה מציינת שגובה נכות לא נקבע לפי תלונת סובייקטיבית אלא לפי ממצאים אובייקטיביים. בבדיקה גופנית של התובעת ולפי בדיקתה הגופנית לא נמצאו הגבלות בע"ש צווארי ומותני ובכתף שמאל ולכן הוועדה חוזרת ומדגישה שלא נותרה נכות. הממצאים בבדיקתC.T. מ- 11.7.10 מצביעים על בלטי דיסק קטנים בצוואר ובגב תחתון. ממצאים אלו כשלעצמם אינם מקנים אחוזי נכות ובפרט שאינם גורמים להפרעה בכושר הפעולה של ע"ש צווארי או מותני. לכן הוועדה קובעת שנכותה נותרת כפי שנקבעה בוועדה מדרג I 10% זמני מ- 31.5.10 עד 30.9.10 0% לצמיתות מ-1.1.90 נכותה הנוירולוגית נותרת על כנה 5% לפי סעיף 29(6) I R מותאם כפי שנקבע בוועדת ערר מיום 14.11.11.

אין מקום להפעיל תקנה 15. הנכות אינה מונעת ממנה מלשוב לעבודתה".

6.על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

טיעוני הצדדים

7.טיעוני המערערת, בתמצית, הינם כדלקמן:

א.הוועדה לא בחנה את תעודות המחלה, ולא שקלה קביעת נכות זמנית גבוהה יותר לאורן ולאור הממצאים האורטופדיים, וזאת בניגוד למצוות סעיפים 14(ב) ו- 14(ג) סיפא לפסק הדין מיום 27.10.12