אזולאי ואח' נ' עירית חולון ואח'

פסק דין

1.התביעה, בחלקה הרלבנטי (שכן בעניינים אחרים הגיעו הצדדים השונים להסכמות), עניינה הוא זה: רכבו של התובע עמד בחניית ביתו. בסמוך ביצע הצד השלישי (להלן: פומי) מלאכת גיזום של עץ, כאשר בין הצדדים נטושה מחלוקת האם מרחק העץ מן הרכב היה כמטר וחצי או חמישה עד שמונה מטרים. לשמע קולות הגיזום ירד התובע מביתו לרחוב וראה את עובד פומי, מר אפרים דוידי, עוסק במלאכת הגיזום, ועל רכבו גילה זרדים. התובע טוען כי הזרדים והגצים ממכונת הגיזום החשמלית של פומי גרמו לשריטות שונות במכוניתו. על כן קיבל הוא הצעה לתיקון הרכב תמורת 1,900 ₪ בתוספת מע"מ, וסכום זה, כמו גם אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש, הוא תובע מעיריית חולון. זו בתורה הגישה את ההודעה לצד שלישי לפומי, בהיותו קבלן הביצוע, החייב לפצותה בגין כל נזק שהיא תחויב לשאת בו.

2.לטענת מר דוידי הוא עוסק בגיזום מזה 15 שנה ויש לו עבר נטול כל טענות ותביעות מצד מאן דהוא שעניינן פגיעות שהסבה פומי אגב מלאכת הגיזום. הוא מציין כי כאשר רכב חונה למרגלות העץ הוא קורא במערכת כריזה לבעל הרכב, ובמקרה הצורך אף מכסה את הרכב בברזנט. ברם במקרה דנן (שהוא זוכרו בבהירות שכן צולם בעיצומו של הגיזום) הרכב חנה כאמור מרחק של 8-5 מטרים ולא ניזוק כלל. מר דוידי מאשר שייתכן שזרדים או נסורת עפו בכיוון רכב התובע, אולם אלו לפי הנטען אינם יכולים להסב כל נזק לרכב.

3.דין התביעה להידחות. אף שאיני שולל כלל ועיקר את האפשרות שאכן הזרדים מן העץ שנגזם הגיעו עד רכב התובע ואוליאף גרמו לשריטות נקודתיות בו, הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח כדבעי קיומו של נזק, וודאי לא את היקפו. לא הוצגו תמונות אשר ידגימו את הטענה כי הרכב כוסה "מעטה רב של נסורת עץ יבש וקשיח וגזרי ענפים". לא הוצגו תמונות צבעוניות שידגימו כי הזרדים או שאריות העץ אכן גרמו שריטות ברכבו של התובע. כל שהוצג והוא רלבנטי לנו היא תמונה בשחור-לבן המדגימה את מנוחתו של זרד על מכסה תא המטען, זאת לצד הגזם שנערם בתום עבודת פומי בקרבת הרכב. יתרה מכך, כפי שהתובע ציין בהגינותו, המדובר ברכב סובארו בן תריסר שנים, הנושא את צלקות הזמן. אמנם, עלות התיקון של משטחים כאלה ואחרים ברכב יכולה להגיע כדי 1,900 ₪, ברם אין כל דרך לדעת, ולו בקירוב, איזה אחוז מן הנזק נגרם כתוצאה מפגיעת הזרדים ונסורת העץ ברכב התובע (וזאת אפילו נניח כי נגרם נזק שכזה, מה שלא הוכח כיאות).

4.נוכח האמור לעיל, אין זה מסוג המקרים שבהם אפשר לחייב את הנתבעים בפיצוי התובע. התביעה (ככל שעניינה בפעולת פומי) נדחית אפוא, וממילא כך ההודעה לצד שלישי. בנסיבות העניין, ומשהתרשמתי מכנות תביעתו של התובע, חרף טענות פומי בעניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

זכות לעתור לבית המשפט המחוזי לרשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ב, 31 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: