אזוגי נ' אנגלברג ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובעת לחייב את הנתבעים בפיצויה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מנפילה במדרגות פנימיות בדירתה של הנתבעת 1, שהינה אמה של התובעת (להלן: "האם"). נתבעת 2 הינה מי שהוציאה לאם פוליסת ביטוח לדירת מגורים הכוללת כיסוי לנזקים שיגרמו לצד שלישי (ואין מחלוקת כי התובעת בגדר צד ג' בפוליסה), כתוצאה מרשלנות המבוטח.

הדיון פוצל בין שאלת החבות לבין שאלת הנזק.

לטענת התובעת (כפי שגירסתה משתקפת בתצהיר עדות ראשית (ת/1) ובעדותה בפני התאונה ארעה לה בעת ששהתה בבית אימה, לאחר שהיא והאם שבו מבדיקה רפואית שבוצעה לאם במר"מ זבולון. בעת שהאם יצאה להשקות את גינת בית המגורים באמצעות צינור הבחינה התובעת כי חלון המצוי מעל לגרם המדרגות הפנימי בדירה פתוח ונכנסו דרכו מים, ולפיכך היא ניגשה על מנת לסגור את החלון וכתוצאה מקיומם של מים על המדרגות, החליקה, נפלה עד לסוף גרם המדרגות ונחבלה בצורה קשה יחסית בכתפה הימנית.

אין מחלוקת כי בשעה 11.20 ביום התאונה, 26.10.05, התקבלה התובעת בחדר המיון של בית החולים בני ציון והתלוננה על כאבים בכתף הימנית ושם נרשם מבפיה כי נפלה בביתה.

המחלוקת הינה בשאלה האם הוכיחה התובעת שהתאונה אכן ארעה בנסיבות שתוארו על ידה ובאופן ספציפי האם הוכח כי התאונה ארעה בשל רשלנות מצידה של האם שכן, באם התאונה ארעה לה בדירת האם אולם שלא ברשלנותה, לא קיים כיסוי ביטוחי לנזקי התובעת.

הנתבעת 2 (להלן: "המבטחת") דחתה את תביעת התובעת וזאת לאחר שבמסגרת בדיקת התביעה, בוצעה מטעמה חקירה אשר במסגרתה נמסרה הודעה של האם המבוטחת לפיה התובעת אכן נפלה במדרגות דירתה אולם זאת ללא קשר לקיומם של מים כלשהם אלא סתם כך ללא סיבה נראית לעין. הודעת האם אשר נגבתה בחודש 2/06 תועדה בהקלטה (נ/6 התמליל, נ/8 ההקלטה) ובה היא שללה כי השקתה את הגינה עם צינור במועד ארוע התאונה, ואף שללה כי אי פעם השקתה את גינת הבנין. האם ציינה כי בעת שהתובעת נפלה במדרגות, היא שהיתה בקומה התחתונה של הדירה, עסוקה בתפירה ורק מששמעה את קריאותיה של התובעת, ניגשה אליה וראתה אותה יושבת על המדרגות העליונות של גרם המדרגות, לאחר נפילתה.

לאור התנערות המבטחת מהכיסוי הביטוחי, לא ניתן יצוג משפטי לאם אשר הגישה כתב הגנה מטעמה ואף הודעה כנגד צד שלישי למבטחת, ובה טענה כי התנערות המבטחת מהכיסוי ביטוחי, נעשתה שלא בצדק שכן, הארוע ארע כמתואר בכתב התביעה.

במסגרת כתב ההגנה ציינה האם כי את הגרסה שמסרה לחוקר מטעם המבטחת, שאינה משקפת את האמת, מסרה בשל העובדה שהתביישה ב"שלומיאליות" של מעשיה תוך התזת מים לחלון פתוח, וכן בשל הבנתה שאין זה משנה כיצד קרתה התאונה ובכל מקרה, יהא לתובעת כיסוי ביטוחי כל עוד היא התרחשה בדירתה. האם הוסיפה וטענה כי החוקר הגיע אליה בשעות הערב המאוחרות כשהיא לבדה בביתה וכי לעיתים בשל גילה המתקדם (כבת 80) , היא נכנסת למצב של בלבול וחרדה.

במסגרת ניהול ההליך, הוגש ביום 26.2.09 תצהיר עדות ראשית של האם אשר בו חזרה על טענותיה כפי שפורטו בכתב ההגנה.

למרבה הצער, עד לשמיעת הראיות בתיק, נפטרה האם בשיבה טובה, דבר שהתברר רק בפתח ישיבת ההוכחות שנקבעה בפני. לאור זאת, אפשרתי לתובעת לתקן את כתב התביעה, על אף שהוחל בשמיעת הראיות באותה ישיבה, וכתב תביעה מתוקן אכן הוגש כאשר במקום הנתבעת 1 צורף עזבונה של האם באמצעות מנהלת העזבון גב' סמדר יוגב.

הראיות

להוכחת התביעה, הגישה התובעת, מלבד תצהיר עדות ראשית שלה (ת/1) גם את תצהיר בעלה יוסף אזוגי (להלן: "הבעל", ת/2) אשר שהה במקום עבודתו בבית חולים בני ציון במועד התאונה ותאר שיחה טלפונית שהתנהלה בינו לבין התובעת בסמוך לאחר התאונה, אשר בה תארה את אופן התרחשות התאונה כגרסתה, ונתן לה הנחיות להגיע לבית החולים.

מטעם האם, הוגש בנוסף לתצהירה, תצהיר בן נוסף, מר אנגלברג בצלאל (נ/6, להלן: "בצלאל") אשר העיד על שיחה טלפונית שקיים עם האם בסמוך לאחר ארוע התאונה ממקום מגוריו בחו"ל ובה תארה האם את ארוע התאונה כפי שתארה אותו התובעת. כמו כן העיד עד זה ביחס לשיחה עם האם בה התברר לו כי האם שוחחה עם החוקר בניגוד להנחיות שנתן לה שלא לפתוח את הדלת לזרים בעת היותה לבדה בבית, והיא סיפרה לו שמסרה לחוקר גרסה שונה מהאמת בשל בושתה שמא ילעגו לה ויחשבו שאינה צלולה בדעתה.

חרף התנגדות ב"כ המבטחת, התרתי הגשת תצהיר האם (על אף שזה לא סומן) ואת תצהיר בצלאל על אף מועד הגשתו המאוחר (רק לאחר פטירת האם), וזאת תוך שמירת מלוא טענות הצדדים במסגרת סיכומיהם. על אף שתצהיר המנוחה (להלן: "תצהיר האם") לא סומן על ידי כראיה, הרי שבהתאם לפרוטוקול הדיון, ברור כי תצהיר זה הוגש מטעם הנתבעת 1, תוך שמירת כל טענות הצדדים ביחס לקבילותו ולמשקלו לאור העובדה כי לא ניתן היה לחקור את האם בחקירה נגדית, לאור פטירתה המצערת.

מטעם המבטחת, הוגשו תמונות מתוך דירת האם ומחוצה לו (נ/- נ/4), הוגש דוח חדר מיון מיום התאונה (נ/5) והוגשו שני תצהירים של חוקר (נ/6, נ/7) אליהם צורפו תמלילי החקירות שבוצעו לאם (נ/6) ולתובעת (נ/7) והקלטת השיחות (נ/8).

האם עמדה התובעת בנטל להוכיח את נסיבות התרחשות התאונה כטענתה?

לטענת המבטחת, יש לדחות את התביעה שכן, גרסת התובעת באשר לנסיבות חבלתה, אינה אמת והומצאה אך ורק על מנת לקבל תגמולי ביטוח. לטענת המבטחת, בחינת העדויות וחומר הראיות מעלה את המסקנה כי מסתברת יותר אחת מהאפשרויות הבאות: הראשונה, שהתובעת נחבלה בביתה שלה ומבקשת ליחס את הנפילה לדירת אימה; או לחלופין, כי התובעת אכן נפלה במדרגות דירת האם, אולם, זאת ללא קשר לרטיבות או להתרשלות מצד האם, וזאת בהתאם לגרסת האם המנוחה לחוקר.

קבילות ומשקל הודעת האם ותצהירה

לא יכולה להיות מחלוקת כי עדותה של התובעת היתה העדות היחידה שנשמעה בפני ביחס לנסיבות הארוע שכן, אף אחד מהעדים האחרים שעדותם נשמעה בפני, לא היה נוכח בעת ארוע התאונה או בסמוך לפניה או אחריה, מלבד התובעת והאם.