אזברגה נ' עיריית לוד ואח'

פסק-דין

עיריית לוד יצאה במבצע הנחות לתשלומי ארנונה. לטענת התובע, הוא עמד בתנאי המבצע אך הנתבעת לא הפחיתה מחובו את הסך 27,800 ₪. על כן הוא תובע את סכום זה בתוספת פיצויים והוצאות.

כללי:

בעלי הדין:

1.התובע תושב העיר לוד.

2.הנתבעת היא עירייה אשר הוקמה על פי פקודת העיריות [נוסח חדש].

האירועים שקדמו להגשת התביעה:

3.בשנת 1999 קרתה לתובע תאונת עבודה, אשר כתוצאה ממנה נקבע לו נכות לצמיתות. לאחר התאונה החל התובע לצבור חובות. בין חובות אלו היו חובות לנתבעת בגין מיסי עירייה. במחצית השנייה של שנת 2005 הגיש התובע בקשה לוועדת ההנחות של הנתבעת (להלן-"וועדת ההנחות") להגיע להסדר פשרה לפיו ישלם מחצית חובו לעירייה ב-3 תשלומים. בישיבת ועדת ההנחות מיום 27.9.95 ציינה הוועדה כי נכון למועד הישיבה היה חובו של התובע לנתבעת בסך 48,000 ₪, התובע הגיש לוועדה אישור נכות מעבודה וכי קיימים לתובע חובות בהוצל"פ בסך 40,000 ₪. לאור נתונים אלו אישרה וועדה ההנחות את הסדר הפשרה על התובע, לפיו ישלם 50% מהחוב, דהיינו, את הסך 24,000 ₪ ב-3 תשלומים. וועדת ההנחות לא קבעה את מועדי התשלום. נראה שהחלטת ועדת ההנחות ניתנה על פי פרק ד' לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993 הדן במבקש נזקק.

4.ביום 31.10.06 פרסם שר הפנים את תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)(תיקון), התשס"ז-2006 לפיו מועצת רשות מקומית רשאית להחליט על הפחתת סכום הארנונה הכללית שהטילה המועצה עד ליום 31.12.04 בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם נפרעו בידי החייב בתשלומה (להלן-"החוב הקודם"). תינתן הפחתה של 50% לחייב שיפרע את החוב הקודם עד ליום 28.2.07. לחייב שיפרע את החוב הקודם במספר תשלומים ניתנה הנחה של 45% מהחוב הקודם אם שולם במספר תשלומים, בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות. ההפחתה הנ"ל הייתה מותנית בשני תנאים והם:

בפרעון או בהסדרה כדין של סכום הארנונה הכללית שהוטל על הנכס נושא החוב לשנות הכספים 2005 ו-2006, כולל תשלומי פיגורים, אם הוטלו;

החייב, למעט חייב שפרע את יתרת החוב במזומן, חתם על התחייבות לפי הטופס שבתוספת הרביעית שבו הוא מתחייב לפרוע במועד תשלומי הארנונה הכללית שהתחייב בהם.

התקנות קובעות עוד כי ההפחתה הנ"ל תתבטל אם לא פרע זכאי להפחתה אחד מאלה:

שני תשלומים מצטברים או יותר מהתשלומים שהתחייב בהם;

יתרת החוב במלואה שהתחייב בתשלומה.

5.ביום 12.11.06 שלח מנכ"ל משרד הפנים חוזר מנכ"ל על מבצע ההנחות על פי התקנות מיום 31.10.06.

טענות הצדדים:

6.טוען התובע כי בחודש אוגוסט 2006, בעקבות שמועות על מבצע ההנחות, פנה למחלקת הגבייה בנתבעת על מנת להיכלל במבצע. התובע שילם לתובעת את הסך 24,000 ₪, אך לא ציין את המועד ששילם סכום זה. לאחר תשלום הסך 24,000 ₪ פנה לנתבעת, אך זו אמרה לו שטרם הגיע החוזה להפחתת החוב ב-50%. רק ביום 1.7.08 הגיע מכתבה של הנתבעת בו טענה הנתבעת שהנתבע לא עמד בתשלומים בהתאם לתנאי המבצע. על כן תובע התובע מאת הנתבעת את הסך 35,800 ₪ לפי הפירוט כדלקמן: הנחה בסך 27,800 ₪, הצמדה ורבית 3,500 ₪, עיקולים 2,000 ₪, עגמת נפש 2,000 ₪ וזמן עבודה 500 ₪.

7.הנתבעת טענה כי אחד התנאים לקבלת ההנחה הוא הסדרת חוב הארנונה, אם קיים, לשנות הכספים 2005 ו-2006 וכן חתימת החייב על טופס התחייבות המצוי בתוספת לתקנות. בעת ששילם התובע את הסך 24,000 הייתה יתרת חובו לעירייה בסך 55,600 ₪, כך שהתובע לא שילם מחצית מחובו, לא עמד בתנאי הסף ולא היה זכאי לקבל את ההנחה בהתאם למבצע.

העדויות:

8.מטעם התובע הוגשו 2 תצהירי עדות ראשית, האחד של התובע והשני של בנו אשרף. בן התובע לא התייצב לחקירה נגדית על תצהירו, ולכן תצהירו אינו מהווה חלק מחומר הראיות. התובע נחקר חקירה שכנגד, ונראה שאינו בקי בפרטי המבצע, ולכן טוען שהנתבעת הבטיחה לו שהוא כלול במבצע.