אזברגה נ' ועדה מקומית לתכנון לוד

החלטה

1.המבקשת מבקשת להאריך את תוקפו של צו ההריסה המינהלי שמספרו 19-2011 עד ליום 8.7.12. המשיב מתנגד לבקשה זו לאור חלוף הזמן הרב שחלף מאז הוצאת הצו ועד היום, לאור הסכמת הצדדים בעבר ולאור המועד בו פנה המבקש למשטרה.

2.בהתאם לתקנה 4(ב) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע-2010, סבור אני שאין צורך לקיים דיון במעמד הצדדים, שכן כל הנתונים למתן ההחלטה מצויים בפני בית המשפט, והצדדים טענו טענותיהם בכתב בהרחבה.

3.להלן ההיסטוריה של ההליכים בעניין צו ההריסה המינהלי:

1) ביום 26.3.11 ניתן צו ההריסה המינהלי נשוא הבקשה (להלן-"הצו").

2) ביום 14.7.11 הגיש המבקש בקשה דחופה לעיכוב ביצוע הצו (בב"נ 25628-07-11). ביום 17.7.11 דחיתי בקשה זו, וקבעתי דיון בבקשה לביטול הצו. ביום 19.7.11 הודיע ב"כ המשיב כי החליט למשוך את הבקשה לביטול הצו. בו ביום החלטתי על מחיקת הבקשה ועל ארכה של 30 יום לביצוע הצו .

3) ביום 21.7.11 הוגשה בקשה נוספת לעיכוב הצו לבית משפט השלום בראשון לציון בתיק מס' 37539-07-11. כב' שופטת סילש החליטה החלטת ביניים בבקשה זו. ביום 21.8.07 התקיים דיון בפני כב' השופטת איטה נחמן, אשר הורתה על העברת הדיון לבית משפט השלום ברמלה. ביום 23.10.11 התקיים דיון בפני. בישיבה זו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יעוכב ביצוע הצו עד לאחר חג הקורבן וניתן יהיה לביצוע בתום 30 יום מיום 23.10.11 למשך 60 יום. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

4) ביום 16.1.12 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה שהצו יעוכב למשך 30 יום מיום 15.1.12 וניתן יהיה לביצוע בתום 30 יום מיום 15.1.12 במשך 60 יום מיום תום העיכוב. בהתאם להסכמה זו העיכוב היה עד ליום 14.2.12 ונתן היה לבצע הצו עד ליום 15.4.12.

4.ביום 15.4.12 הגיש המבקש את בקשתו זו להאריך את המועד ב-3 חודשים לביצוע הצו, בהסתמך על בקשת קצין אג"מ מרחב השפלה במשטרת ישראל, בה ציין כי ההריסה מחייבת היערכות מיוחדת של המשטרה, ולאור ההערכות המודיעיניות של המשטרה צפויה התנגדות עזה ואירועי הפרות סדר בהיקפים גדולים בעת ביצוע ההריסה.

5.ב"כ המשיב מתנגד לבקשה מהנימוקים כדלקמן:

1) הצו ניתן לפני כ-10 חודשים, והיה על המבקש לבצע אותו באופן מהיר ביותר;

2) הבקשה סותרת את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בהודעה מיום 16.1.12;

3) המבקש פנה למשטרה לביצוע הצו רק ביום 8.4.12.

6.סבור אני שיש לדחות את התנגדות המשיב מהסיבות שיפורטו להלן.

7.את טענת המשיב לגבי המועד שחלף מאז מתן הצו ועד היום יש לדחות מכיוון שהמשיב עצמו תרם תרומה של ממש לדחיית מועד ביצוע הצו באמצעות בקשות שונות לבית המשפט והסכמות עם המשיב. כך שטענת המשיב בכל הקשור לדחיית המועד לביצוע הצו היא חסרת תום לב. אם המשיב היה שותף פעיל בדחיית מועד ביצוע הצו, מה לו כי ילין על כך?

8.את טענת המשיב שהבקשה סותרת את ההסכמה יש לדחות מהסיבות כדלקמן:

1) בהסכמה אותה הגישו הצדדים לבית המשפט לא נכתב שהמבקש לא יכול להגיש בקשה להארכת המועד לבצוע הצו;

2) בקשת הארכה טומנת בחובה גם את ההסכמה לביצוע הצו ללא התנגדות. ההערכות המודיעיניות של המשטרה מעידות כי מצד אחד המשיב מבקש דחיות של ביצוע הצו, אך כאשר בכוונת המשיב לבצע הצו, אין הוא מסכים לכך, וגורם לקשיים בביצוע ההריסה. התנהגות זו היא התנהגות חסרת תום לב.

9.יש לדחות גם את טענת המשיב בדבר מועד פניית המבקש למשטרה. ממכתבו של קצין אג"מ של מרחב השפלה עולה שישיבה בעניין ההריסה התקיימה בין המבקש לבין המשטרה כבר ביום 14.3.12, דבר המעיד כי הפנייה למשטרה הייתה הרבה קודם לכן. המכתב של קצין אג"מ נכתב ביום 8.4.12, אך הגיע לידי המבקש רק ביום 15.4.12, ובו ביום הגישה ב"כ המבקש את הבקשה להארכת המועד.

10.לאור ההתנגדות העזה הצפויה לביצוע ההריסה, מבקש קצין האג"מ ארכה של 3 חודשים על מנת להתארגן להכנת כוח משטרתי שיאבטח את ביצוע הצו. בנסיבות אלו כל השיקולים מביאים למסקנה שיש להיעתר לבקשת המבקש.