אושרי פ. נ' מדינת ישראל

החלטה

פתח דבר

מונחות לפניי שלוש בקשות: האחת לשחרור חשבון בנק תפוס, השניה להמשך הארכת הקפאתו בחלוף ששת החודשים הראשונים, והשלישית להארכת ערבויות למשך 180 ימים נוספים.

שתי הבקשות הראשונות שלובות זו בזו, והאחת היא תמונת ראי של רעותה.

המחלוקת בנוגע לבקשה השלישית מתייחסת רק לערבות הבנקאית שהופקדה.

הצדדים לבקשה הם חברת אושרי פ. בע"מ (להלן: "החברה") ומנהלה אושרי פרחן (להלן: "אושרי/ המנהל") ומן העבר השני רשות המיסים ומשטרת ישראל (להלן: "הרשות החוקרת").

לבית המשפט הוגשו טיעונים מפורטים בכתב במסגרת הבקשות והתשובות. כמו כן התקיימו שני דיונים. הראשון, במסגרתו שטחו הצדדים בהרחבה את טענותיהם במישור המשפטי והראייתי, והשני, במהלכו הוגש חומר גולמי מתוך החקירה לעיון בית משפט בשלושה קלסרים (מש/2 – 4) בלווית דו"ח סיכום חקירה (מש/ 1), ומסמכים גלויים (מש/5 – 6). כמו כן נחקר ראש צוות החקירה, והצדדים השלימו טיעוניהם.

החשדות

מטעם הרשות החוקרת הובהר כי החקירה נגד החברה ומנהלה היא חלק מחקירה גדולה ומסועפת, בה נחקרו חשדות כנגד חשודים אחרים להוצאת חשבוניות מס פיקטיביות שלא עמדה מאחוריהן עסקה, ולסחר בהן.

במסגרת בירור החשדות בחקירה המרכזית התעורר חשד כי החברה באמצעות מנהלה קיזזה בספריה חשבוניות מס פיקטיביות שלא עמדה מאחוריהן עסקת אמת, אשר הוצאו על ידי חברות ואישים שנחקרו בפרשה המרכזית. בכך, על פי החשד הגדילה החברה באופן פיקטיבי את הוצאותיה וניכתה מס תשומות שלא כדין.

הקפאת חשבון החברה

ביום 21.2.11 ניתן צו בית משפט להקפאת חשבון בנק 190199 בסניף 61 בבנק מזרחי טפחות הרשום על שם החברה על כל מרכיביו (להלן: "החשבון").

ביום 16.3.11 נמסרה הודעה משותפת בדבר שחרור מרכיב העו"ש בחשבון מן ההקפאה.

במקביל הוגשה מטעם החברה בקשה לעיון חוזר בהחלטה ליתן את צו ההקפאה. נערכו דיונים מקדמיים בבקשה בפני מותבים אחרים.

ביום 8.8.11 הוגשה בקשת הרשות החוקרת להארכת הקפאת החשבון.

הדיון בכל הבקשות אוחד בפניי.

תמצית ההלכות לעניין תפיסת חשבון בנק והחזקתו

עילת התפיסה הרלבנטית, כפי שהוגדרה בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפסד"פ"), היא יסוד סביר להניח כי אותו חפץ, חשבון הבנק על הכספים המופקדים בו, ניתן כשכר בעד ביצוע העבירה.

דומה שאין עוד צורך להכביר מילים בדבר הגדרתו של חשבון בנק כחפץ, שתפיסתו מותרת במסגרת סעיף 32 לפסד"פ בדרך של הקפאת חשבון (בש"פ 5015/99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נגד מדינת ישראל).

בגדר עילות התפיסה בהתאם לתכליתן, הכירו בתי המשפט בהצדקה לתפוס חשבון ולהקפיאו, בין היתר, במצבים שהונח יסוד ראייתי סביר לכך שלחשבון הוזרמו גם כספים המהווים שכר עבירה ופירותיה.