אורנשטיין נ' שמרת הזורע שותפות רשומה 540193364

פסק דין

בפני תובענה במסגרתה טוען התובע כי ביום 28/3/2006 רכש מאת הנתבעת 6 כסאות מעור, דגם 052, לפינת אוכל בסך של 5,058 ₪. את הכיסאות קיבל לביתו ביום 4/4/2006.

להוכחת תביעתו צירף התובע לתיק ביהמ"ש חוות דעת מומחה מטעמו, שם טען המומחה כי ריפוד הכיסאות הינו מעור באייקסט, שהוא עור מפוצל מצופה שכבה סינתטית פלסטית; כי עור זה אינו עור סטנדרטי, שכן העור מפוצל תחתון הוא עור באיכות ירודה ביותר, שמצופה בשכבת מילוי ומעליה שכבה סינתטית פלסטית צבועה שגם היא באיכות ירודה. הפגם, טוען המומחה, אינו קשור למידת השימוש או לאופן השימוש, שכן הוא ניכר אף בחלקים התחתונים הנסתרים מן העין ואינם נגישים לשימוש בכסאות. לשיטתו, מדובר בפגם יסודי שאינו ניתן לתיקון.

למרבה הצער לא ניתן היה לחקור את המומחה, מאחר וזה לא הגיע לדיון ולטענת התובע הסיבה היא כי הוא נמצא בחו"ל, אך בקשה לדחיית הדיון מפאת העדרותו הצפויה של המומחה לא הוגשה, והדיון התנהל בהעדרו.

הנתבעת בכתב הגנתה העלתה טענת התיישנות, וטענה כי העסקה בוצעה לפני למעלה משבע שנים, כאשר תעודת האחריות מטעמה ניתנה לשיטתה לשנה אחת בלבד, ואילו התובע פנה לראשונה לנתבעת והשמיע טענותיו רק ביום 3/4/2013.עוד טענה הנתבעת כי המוצר שנמכר לתובע הוא מוצר עור, וכי בעניין זה היא עומדת על טענותיה כי המוצר שנמכר לתובע הוא מוצר עור.

לתמיכה בטענותיה צירפה הנתבעת תעודה (Certificate) ממפעל בחו"ל, המעיד כי כיסא מדגם 052 הנמכר על ידו לגורם הנקוב שם מרופד בעור מסוג באייקסט. התעודה לא הוצאה לצורך הדיון כאן ואף אין מדובר בתעודה שנערכה בשנה שבה נמכרו הכסאות לתובע. נציגת הנתבעת טענה כי מעת לעת ובהתאם לדרישה בעניין מוציא היצרן תעודה כדוגמת זו לנתבעת וזו הוצאה בהקשר אחר אך רלוונטית לענייננו. בכל מקרה טענה הנציגה, מעת לעת רוכשת הנתבעת כסאות מאותו דגם (קרי אותו מבנה) מיצרנים שונים, והכסאות שנמכרו לתובע הם כיסאות המיוצרים על ידי היצרן שתעודתו צורפה לתביעה כאן, ומכאן הרלוונטיות לשיטתה לענייננו.

בנוסף צירפה דו"ח בדיקה אשר בוצע ע"י מכון התקנים הישראלי, המאשר לטענתה כי מדובר בריפוד עור, וכן חוות דעת מומחה לעורות המאשר כי מדובר בריפוד עור.

יצויין כי מומחה העורות מטעמה אישר כי עור באייקסט הוא עור, וכי זה היחיד בעולם המכוסה בשכבה מסוג פולריסן. חווה"ד לא נערכה, כך עולה ממנה, על בסיס בדיקת הכסאות נשוא המחלוקת ואף לא לצורך ההליך כאן.

יובהר עוד כי בחווה"ד של מכון התקנים הובהר כי מדובר בשכבת עור המכוסה בשכבת חומר פלסטי, אך עוד מובהר באותה חוו"ד כי החומר נבחן במחני עמידות ושחיקה לעור, וניכר כי זה עמד במבחנים אלו ברמה גובהה למדי.

בדיון שהתקיים לפניי חזרו הצדדים על טענותיהם כפי שפורטו בכתבי הטענות.

התובע הציג תמונות של הכיסאות, וטען כי החבר שהאיר את עיניו הוא חבר שהיה בביתו מספר פעמים במהלך השנים (לשיטתו, ולאחר שהתבקש להבהיר מדוע נעור החבר בעניין זה רק בחלוף שנים רבות ממועד הרכישה, הגיע החבר כשלוש פעמים במהלך השנים לבקר בביתו). לדבריו, כל חבר שנכנס אליהם הביתה שם לב מיד למצב הכיסאות שכן לא ניתן להתעלם ממצבם העגום. זאת ועוד, לדבריו החבר האמור, שלא הגיע להעיד כאן, הוא בעל ידע בתחום העורות, והלה הבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי אין מדובר בעור כלל.

עוד העיד התובע כי במועד המכירה נטען לפניו כי המוצר שהוא רוכש עשוי מעור איכותי, וכי כאשר גילה בחלוף כשנתיים כי מתחילה תופעה של התקלפות פנה אל הנתבעת טלפונית, והנציגה מטעם הנתבעת הבהירה לו כי אין בכוונתה לפתור את הבעיה, זנח את העניין, לא ביקש לדבר עם הממונים ולא שלח כל מכתב בעניין.

לדבריו, לא המשיך לפעול לבירור טענותיו כי הבין שרכש מוצר "זול" ולא רצה לבזבז על הנושא משאבים נפשיים. לטענתו כבר באותו מועד הבין שהמוצר שרכש אינו תואם למוצר שהוצג לו בחנות, קרי כי הריפוד אינו עור איכותי, אך, כדבריו, משלא נרשם בהצעת המחיר כי מדובר במוצר עור איכותי כי אם מוצר עור בלבד, הניח כי לא יוכל להוכיח את טענותיו, ועל כן זנח את העניין.

נציגת הנתבעת טענה כי לא נאמר לתובע במעמד הקנייה שהעור איכותי. לשיטתה, עור יכול שיהיה מכמה סוגים. עוד טענה כי כל עור מכוסה בשכבה כזו או אחרת, וכי אין חולק שהעור במקרה דנן מכוסה בשכבה פלסטית, שכן מדובר בעור מסוג באייקסט.

בנוסף טענה הנציגה כי לא קיים אצל הנתבעת תיעוד של פניית התובע אליה כעבור שנתיים מרכישת הכיסאות ולכן היא מכחישה כי כזו אמנם נערכה. הפנייה הראשונה המתועדת נערכה לשיטתה ביום 3/4/13, כנקוב במכתבו של התובע.

לעניין התמונות שהציג לפניה התובע טענה הנציגה כי השימוש במוצר היה לקוי, וכי זאת היא למדה מתוך כך שניכר מן התמונות כי הקילופים להם טוען התובע מופיעים על המושב בלבד ולא בגב הכיסא או במשענת.

לשיטתה אין צורך לפרט בתהליך מכירה כי ריפוד עור בכיסא מסוים עשוי מבאייקסט או מסוג אחר, מאחר ויש סוגים שונים של עור והעיקר הוא לא הסוג אלא העובדה שהמוצר עשוי עור.

הנציגה נשאלה מדוע בכסאות המוצגים כעת בחנותה מאותו דגם צוין כי מדובר בחומר שהוא עור מעורב בחומר פלסטי, ואילו פרטים אלו לא צוינו במועד המכירה לתובע, וזו השיבה והבהירה כי מספר הדגם מייצג את מבנה הכסא ולא את החומר ממנו הוא עשוי. לשיטתה הנתבעת רוכשת כסאות מאותו דגם ממספר יצרנים, בהתאם לתקופה ולצורך. כך, לשיטתה, היצרן אשר ייצר את המוצר שרכש התובע ייצר אותו בריפוד מעור באייקסט, ואילו כעת רוכשת הנתבעת את אותו דגם מיצרן אחר, אשר אינו מרפד בעור ומכאן השילוט השונה.

לאחר ששמעתי את התובע ואת נציגת הנתבעת ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהגישו הצדדים, אני רואה לנכון לדחות את התביעה, ואבהיר -

עור? -