אורנית נ' חסון פ.ע. מסחר(1997) בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת מיום 16.12.10. טרם הומצא אישור על מסירת הערעור לידי הצד שכנגד וטרם הוגשה תגובה.

2.על אף האמור, עיינתי בכתב הערעור גופו והנני סבורה שאין צורך בתגובה על מנת להכריע בו, לגופו.

3.הערעור מופנה להחלטות כבוד הרשמת באשר לסכומים הנטענים בסעיף 1 לערעור, וכן להחלטתה באשר לסכום המפורט בסעיף 8 לערעור.

4.כפי שנטען בסעיף 15 לכתב הערעור, אין צורך בתצהיר תומך, ככל שמדובר בטענות עובדתיות ומשפטיות העולות מהמסמכים שצורפו לערעור.

5.עיינתי בכתב הערעור ובמסמכים שצורפו ולא מצאתי שיש בטענות המערערת להצביע על פגם או טעות משפטית מהותית, היכולה להוות בסיס לקבלת ערעור זה.

6.אין בכוונתי להרחיב ולפרט יתר על המידה, ככל שכבוד הרשמת השקיעה בהחלטתה הסברים מפורטים, אודות מסקנותיה וקביעותיה.

7.המערערת אינה חולקת על קביעותיה העובדתיות של כבוד הרשמת, שהסכומים המעוקלים שפורטו בסעיף 1 לכתב הערעור וששולמו לחייב חרף צו העיקול, הופקדו בפועל בתיק ההוצאה לפועל. כבוד הרשמת ציינה את הסיכון שהמשיבה נטלה על עצמה בנדון ולא מצאתי כל פגם בקביעות המשפטיות של כבוד הרשמת בנדון.

8.אוסיף ואציין שהמשיבה הינה צד ג' וכבוד הרשמת קבעה שהוכח, מבחינה עובדתית, שאותם הסכומים המעוקלים שהיא החזיקה על פי הצו העיקול, הופקדו בפועל בתיק ההוצאה לפועל, על אף שההפקדה בוצעה באמצעות החייב, כצינור להפקדתם. ברור שפעילות שכזו אינה רצויה והינה בעייתית. מאידך, משנקבע כי הסכום המעוקל שולם בפועל לתיק ההוצאה לפועל, דין הדרישה לחייב את המבקשת, לשלם את הסכומים האמורים למערערת, להידחות פעם נוספת, גם מבחינת דיני תום הלב והוראות חוק עשיית עושר שלא במשפט, אם כי, די בקביעות שנקבעו על-ידי כבוד הרשמת בנדון.

9.באשר לסכום הנוסף ששוּלם לבנק, המדובר בהלוואה שהחייב קיבל מכוח עבודתו אצל המשיבה. מהמסמכים ניתן ללמוד שבמקום להלוות לעובד כספים באופן ישיר התאפשר למעביד להעניק הלוואות לעובדיה בפועל, באמצעות הבנק. הלוואה זו ניתנה אך ורק תחת מטריית הכיסוי הקיים של המעביד (המשיבה) בבנק ובהתבסס על התחייבות המעביד (המשיבה) כלפי הבנק ,להחזיר את ההלוואה או כל חלק ממנה, שלא ישולם ישירות על-ידי העובד.

10.לא מצאתי כל פגם בפרשנות של כבוד הרשמת כי מדובר בהמחאת זכות, והנני סבורה כי קיימות אף טענות משפטיות נוספות אשר היא יכלה לפרט, המובילות לאותה המסקנה שאליה הגיעה, כי אין בתשלום שבוצע ביום 7.6.09 לבנק להחזר ההלוואה האמורה על פי המסמכים שהוצגו ולאחר שהחייב התפטר מעבודתו אצלה ב-5.09, כדי להטיל על המשיבה כל חובת תשלום סכום זה למערערת ולתיק ההוצאה לפועל.

11.כמו כן, לא מצאתי כל פגם בהחלטת הטלת ההוצאות הצנועות שהוטלו ובהתחשב בנסיבות העניין. אדרבה, הוטלו הוצאות ברף הנמוך ביותר תוך כדי התחשבות בזוכה/מערערת, הכל כפי שצוין מפורשות על ידי כבוד הרשמת.

12.לאור כל האמור הנני מורה על דחיית הערעור וככל שפסק הדין ניתן בטרם הגשת כתב תשובה והגשת מסמכים נוספים מטעם המשיבה, ומסיבה זו בלבד, אין הוראה לחיוב בהפקדת עירבון ואין צו להוצאות נוספות.

ניתן היום, ט"ז אדר א תשע"א, 20 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: