אורן נ' AG PORSCHE F. .C. H ING DR ואח'

פסק דין

כללי

עניינו של הליך זה תביעה כספית על סך 940,773 ₪ להשבת תמורת רכישתו של רכב Porsche Cayenne 320 V6 (להלן: "הרכב") ותשלום פיצוי בגין תקלות ברכב זה ונזקים הקשורים אליהן. לחילופין, התבקש בית המשפט להורות על אספקת רכב אחר – חדש, לתובע.

מטעם התובע נמסרו עדויות מטעם התובע עצמו, מטעם השמאי מר ויקטור עידן, מי שהתלווה אל התובע במספר ביקורים במוסך הנתבעות (להלן: "עידן"), וכן מטעם מר תמיר כדורי, מנהל מוסך "תמיר כדורי" (להלן: "כדורי").

מטעם הנתבעות נמסרו עדויות מטעם מר גדי ארד, המשמש כמנהל טכני אצל הנתבעת 3 (להלן: "ארד"), וכן מטעם מר אסף מיימון, מי שתחילה נתבקש לערוך חוות דעת מומחה על ידי התובע, בטרם פנה התובע לקבל את שירותיו של עידן (להלן: "מיימון"). הנתבעות אף הגישו תצהיר מטעם מר גבריאל דה-יונג, מי ששימש כמנהל מוסך שירות לרכבי Porche אצל הנתבעת 3 בתקופה הרלבנטית לתובענה, אולם בהמשך ביקשו למשוך תצהירו מתיק בית המשפט.

בהחלטת בית המשפט בדיון ביום 3.1.10, ובהתאם להסכמת הצדדים, מונה מר דוד נמרי לשמש כמומחה יחיד מטעם בית המשפט (להלן: "נמרי").

ההדגשות לאורך פסק הדין הוספו. ההפניות לעדויות בחקירה הנגדית הינן לעמוד / שורה בפרוטוקול הדיון בו נשמעה העדות.

רקע עובדתי

התובע הינו לקוח של הנתבעת 2, אשר רכש ממנה את הרכב נשוא ההליך. הנתבעת 1 הינה יצרנית רכבי Porsche, ומי שייצרה את הרכב. הנתבעת 2 הינה המפיצה והנציגה הבלעדית של רכבי Porsche בישראל והנתבעת 3 הינה היבואן הבלעדי של רכבי Porsche בישראל ובעלת מניות בנתבעת 2.

ביום 15.1.06 רכש התובע מהנתבעת 2 את הרכב. כפי שיפורט להלן, הצדדים חלוקים ביניהם, בין היתר, באשר לסכום התמורה ששולמה עבור הרכב.

במהלך תקופת האחריות על הרכב הגיע התובע למוסך הנתבעות לטיפול ותיקון ליקויים ותקלות שונים ברכב, וביום 6.7.08, לאחר תום תקופת האחריות, הגיע הרכב שוב למוסכי הנתבעות בשל תקלה בתפקוד מנוע הרכב.

לטענת התובע, בשלב זה נאמר לו על ידי נציגי הנתבעות, כי עליו להחליף את מנוע הרכב, וכי עלות התיקון מסתכם בסך של 80,000 ₪ בתוספת מע"מ, מאחר ותקופת האחריות תמה. לטענתו, במעמד זה, הודיע למנהל הנתבעת 2, מר דה יונג, כי הוא מבקש להביא מומחה מטעמו לבדיקת הרכב בטרם תחל הנתבעת 2 בטיפול במנוע הרכב, אך למרות בקשתו זו, בפועל, טופל מנוע הרכב מבלי שנבדק על ידי מומחה מטעמו.

ביום 31.7.08 פנה התובע באמצעות בא כוחו בכתב אל הנתבעות והודיע להן על ביטול הסכם הרכישה ועל דרישתו להשבה הדדית. לחלופין דרש לקבל רכב חדש וכן החזר הוצאות ופיצויים בגין עגמת נפש עקב ריבוי הליקויים והתקלות ברכב (מכתב ב"כ התובע מיום 31.7.08 צורף כנספח 5 לתצהיר התובע).

ביום 9.9.08 שלח ב"כ הנתבעות 2-3 מכתב תשובה מטעמן, בו נדחו טענות ודרישות התובע (נספח 6 לתצהיר התובע). בין היתר נטען, כי האפשרות להחלפת מנוע הרכב הועלתה כאחת האפשרויות עוד בטרם הושלם תהליך אבחון הבעיה ברכב, וכי עם השלמתו של תהליך זה, הסתבר כי החלפה זו אינה נדרשת.

להשלמת התמונה יצוין, כי בסופו של יום, לאחר שהתובע השאיר את הרכב במוסכי הנתבעות, נמכר הרכב על ידי הנתבעות וסך של 220,000 ₪ הושב לידי התובע והופחת מסכום התביעה המקורי.

טענות הצדדים

טענות התובע

לטענת התובע, מיד עם רכישת הרכב, התגלו בו פגמים וליקויים רבים ושונים, תוך שבמהלך תקופת אחזקתו ברכב, אירעו ברכב כ- 34 תקלות ובעיות שונות אשר הצריכו טיפול במוסך, מתוכן כ- 10 תקלות במנוע הרכב (העתקי דו"חות תיקוני הרכב צורפו כנספח 4 לתצהיר התובע).

לטענתו, איכות הנהיגה ואמינות הרכב, כמו גם ביצועיו, נפגעו קשות, עד שכבר בשנה הראשונה לרכישתו, הרכב לא יכול היה לעבור את המהירות של 100 קמ"ש ואף נכשל במבחן השנתי הראשון של משרד הרישוי. מעבר לליקויים עצמם נטען, כי גם שירותי התיקון אשר סופקו על ידי הנתבעות, התגלו כלא אפקטיביים ולא מתאימים, ולא פתרו את כלל הבעיות שצצו ברכב שוב ושוב.

לטענת תובע, בעת רכישת הרכב, הוא הסתמך על מצגים והצהרות אשר ניתנו על ידי הנתבעות 1-2, לפיהם מדובר ברכב יוקרה בעל ביצועים גבוהים ואמינות רבה (העתק המצגים אשר פורסמו ביחס לאיכות הרכב כפי שהופיעו בעלון הרכב צורף כנספח 2 לתצהיר התובע). בהסתמך על מצגים אלו סבר התובע, כי הוא רוכש רכב אמין ומיוחד, אשר היתרונות המגולמים מצדיקים את מחירו הגבוה, ואולם בפועל הרכב שקיבל היה פגום מהשלב הראשון ולא תיפקד כמצופה מרכב חדש בכלל, ומרכב יוקרתי בפרט. כן טען, כי בעת רכישת הרכב, לא הובאה לידיעתו העובדה, כי מדובר ברכב הנמכר מתצוגה והרכב הוצג לפניו כרכב חדש לגמרי.