אורן נ' סלקום ישראל

החלטה

1.בפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד פסק דינו של בית משפט קמא (כב' השופטת י. מישורי, תיק תביעות קטנות 12-11-28564), במסגרתו דחה בימ"ש קמא את תביעת המבקש כאן.

2.בתמצית, המבקש עתר בתביעתו לדחות דרישת תשלום של המשיבה – סלקום ישראל בע"מ בסך 2,880 ₪ בגין שדרוג טכני שביצעה הנתבעת לטלפון נייד אותו רכש התובע עבור בנו (להלן: "המכשיר השני"). בנוסף עתר המבקש לפיצויים בסך 10,000 ₪ מהמשיבה, בשל התנהלותה העולה כדי סחיטה ואיומים, כטענתו. עוד העלה המבקש טענות על אי מתן שירות תיקונים למכשיר השני (ובגינו חויב כאמור), שעה שזה היה תחת אחריות יצרן. בתביעה גם טענות כנגד חיוב על שירותי אינטרנט שהיו חסומים.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בפרוטוקול הדיון, בתכתובות השונות שצורפו, בפסק הדין של בימ"ש קמא ובבקשה שבפניי, נוכחתי כי דין הבקשה להידחות, ללא צורך בקבלת תגובה.

4.בדין קבע בימ"ש קמא כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה שהיה מוטל עליו כתובע, להוכיח את מכלול טענותיו לרבות בהקשר להתחייבויות המשיבה להן טען במסגרת "השדרוג הטכני".

5.בהקשר זה בחנתי את מכלול הטענות שהועלו בנדון מצד המבקש ולא נוכחתי גם אני, כמו בימ"ש קמא, כי המשיבה התחייבה לספק למבקש את המכשיר השני ללא כל תשלום, כטענתו.

המשיבה הציגה והוכיחה בפני בית משפט קמא כי התחייבותה במסגרת השדרוג הטכני כללה התחייבות לזיכוי בגין המכשיר השני, כל עוד נמנה המבקש על לקוחות המשיבה, ובתנאי זה בלבד. בנדון הוצגו בפני בית משפט קמא, תרשומת שנערכה אצל המשיבה והמתעדת הסברים שניתנו למבקש, כמו גם הוצג ההסכם עליו חתם במסגרת השדרוג.

בהקשר זה יש להבהיר כי המבקש אישר בפני בית משפט קמא כי הוא אכן חתם על הסכם השדרוג, לטענתו מבלי שקרא אותו כלל. הלכה ידועה היא שחזקה על אדם שחתם על מסמך כי הוא חתם תוך הסכמה, יהא תוכנו של המסמך אשר יהיה.

הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו משהוכח כי התנאים הרלבנטיים לענייננו רוכזו בעמוד הראשון של ההסכם (כשברור כי ההתייחסות להחזרים היא כנגד זמן אויר בלבד). בנוסף, התנאי לעניין מתן החזרים רק כל עוד משוייך המבקש למשיבה (ואף לאותה תוכנית), מופיעה בהדגשה בעמ' 2 להסכם (סעיף 1.8).

להוסיף כי טענת המבקש כי קיבל הבטחות סותרות בעל פה מנציג המשיבה לא יכולות לסתור את האמור, מה גם שהתעוד המאוזכר, אף סותר טענה זו.

משחדל המבקש להיות לקוח של המשיבה הוא כבר לא היה זכאי עוד לזכוי וכדין חוייב בגין עלות המכשיר השני ובשעור שחוייב.

6.גם בטענות המבקש כנגד חיובי האינטרנט לא מצאתי ממש. בהקשר זה הוכח שהמבקש זוכה כדין לאחר שהתלונן על חיוב ביתר בפני המשיבה (וכפי שניתן לראות בחשבונית הזיכוי שצורפה כנספח ב' לכתב ההגנה של המשיבה בפני בית משפט קמא).

בהקשר לטענות על שסרבו לתקן את המכשיר השני הובהר בהגנת המשיבה כי הסירוב נעשה מאוחר למועד בו הפסיק המבקש להיות לקוח של המשיבה, ובהתאם בתקופה זו לא היה זכאי לשירותים ממנה.

7.לא מצאתי בסיס גם לטענות שהועלו בעלמא בבקשה, על שבימ"ש קמא, לכאורה, לא התייחס לטענות המבקש כפי שהעלה בפרוטוקול הדיון. עיון בפרוטוקול הדיון העיקרי (10.07.2013) מלמד כי למבקש ניתנה הזדמנות מלאה לנסות להוכיח את טענותיו. פסיקתו של בימ"ש קמא לסוגיית הסכם השדרוג גם נותנת מענה לטענות הכלליות והמעורפלות שהעלה המבקש בהתבסס על חוק המכר.

8.לפנים משורת הדין, על מנת שלא להכביד כלכלית על המבקש ומשלא נדרשה תגובת המשיבה, נמנעתי מלפסוק הוצאות בהליך הנוכחי.

9.המזכירות תודיע לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: