אורן לבון נ' נטפים בע"מ ואח'

1. התובע הועסק על ידי הנתבעת מס' 1 במשך כשנה וחמישה חודשים ופוטר מעבודתו על רקע תלונה שהוגשה נגדו בגין הטרדה מינית.

השאלה המרכזית העומדת לדיון בתובענה זו היא האם נפל פגם בהליך בירור תלונה שהוגשה כנגד התובע והתבררה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח - 1998, וכפועל יוצא גם בהליך פיטוריו של התובע. נוסף על כך חלוקים הצדדים בשאלה האם התובע זכאי לפיצוי מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

2. רקע עובדתי

א.        הנתבעת מס' 1 היא חברה העוסקת בייצור מוצרי השקיה ושיווקם (להלן - הנתבעת  או החברה).

ב.         התובע עבד אצל הנתבעת כמנהל מחלקת הנדסה גלובלית (בכפיפות לסמנכ"ל התפעול) כשנה וחצי, מיום 10.5.12 ועד לפיטוריו ביום 31.10.13.

במועד קבלתו לעבודה היה התובע כבן 52 שנים ובמועד פיטוריו היה התובע בן 53.

ג.         הנתבעת מס' 2 שימשה במועדים הרלוונטיים כממונה למניעת הטרדה מינית אצל הנתבעת (להלן- שכטר או הממונה).

ד.         ביום 9.9.13 פנתה אל שכטר עובדת בשם נ.מ., שטענה שהתובע הטריד אותה מינית. על פי תיאורה, במהלך יום העבודה, התובע העביר את ידו על גבה במעין תנועת ליטוף, שנחוותה על ידה כפולשנית ולא נעימה.

ה.        לאור בכירותו של התובע, שכטר פנתה למנהלת משאבי אנוש הישירה שלה, גב' ליאת גלזמן (להלן – גלזמן), שקישרה בינה ובין מנהלת משאבי אנוש תאגידית של הנתבעת, גב' שירלי הראל (להלן – הראל), על מנת שיקיימו יחד את הבירור בתלונה.

ו.         ביום 12.9.13 נערך בירור בתלונה. באותו יום נגבתה גרסתה של נ.מ. (סיכום הבירור צורף כנספח 13 לתצהיר התובע ונספח 1 לתצהיר הראל), נגבתה גרסתו של התובע (נספח 5 לתצהיר התובע ונספח 2 לתצהיר הראל) וכן נגבתה גרסה מעובדת נוספת, שתכונה להלן מתלוננת 1, אשר המתלוננת נ.מ. הזכירה בעת הגשת התלונה.

ז.         על פי דבריה של נ.מ. שנמסרו בבירור - במהלך יום עבודה במשרדי הנתבעת בתל אביב התובע נגע בגבה, העביר ידיו מעלה - מטה וליטף אותה בגבה פעם אחת. לדבריה, היא שוחחה עם התובע והבהירה לו שמעשיו אינם מקובלים. התובע הודה לה ששוחחה עמו בנושא, והתנצל בפניה במילים - "FAIR ENOUGH תודה שאמרת לי".

            בבירור נ.מ. הוסיפה ותיארה את הנסיבות שהביאו אותה להתלונן:

נ.מ. פנתה לגב' ליאת גלזמן, מנהלת משאבי אנוש בענף התפעול (להלן - גלזמן), שיתפה אותה באירוע וביררה אם יש תלונות נוספות כנגד התובע. זו מסרה לה כי עובדת נוספת התלוננה בפניה על התובע. נ.מ. פנתה לאחת העובדות אשר בעבר התלוננה בפניה על התנהגות התובע וזו הבהירה כי התובע ממשיך בהתנהגותו.

נ.מ. החליטה לפנות לממונה על הטרדה מינית מכיוון שהיא לא היחידה שנפגעה מהתובע, ובלשונה: "במידה ולא היו תלונות נוספות לא הייתי פונה מכיוון שאני בטוחה שאלי הוא לא היה מתקרב יותר".

ח.        כאמור, ביום 12.9.13 נגבתה עדות גם ממתלוננת 1, אשר שוחחה כשנה קודם לתלונה עם שכטר, וטענה שאחד מעובדי הנתבעת מטריד אותה מינית – נוגע בגבה ומלטף את חלקו העליון. באותה עת (שנה לפני האירועים המתוארים בפסק הדין), מתלוננת 1 סירבה לציין את שמו של העובד המטריד ולמעשה העובדה שמדובר בתובע, התבררה רק בעת שנ.מ. הגישה את התלונה ביום 9.9.13.

עדותה של מתלוננת 1 לא הוצגה בהליך ולתובע לא נמסר מיהי אותה עובדת, מכיוון שהיא סירבה לחשיפת שמה וסירבה להגיש תלונה כנגד התובע.

לטענת הנתבעות, סמוך לאותה שיחה, העובדת הופנתה לטיפול פסיכולוגי על חשבון הנתבעת מאחר שהיתה במצב נפשי קשה.

ט.        גם התובע זומן (טלפונית) לבירור ביום 12.9.13.