אוריאלי נ' יבסייב ואח'

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים מיום 18.7.13 בסך 20,000 ₪ בכביש 375 מצור הדסה לירושלים. התובע הינו הבעלים של ברכב מסוג סובארו אימפרזה ש.י. 1996 מ.ר. 39-519-08 (להלן: "רכב התובע"). הנתבע 1 הינו הנהג בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מאזדה 3 מ.ר. 62-032-75 שבבעלות הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

2.אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה על צרופותיו, בעת נסיעה מצומת צור הדסה לכיוון ירושלים במקטע כביש המתעקל שמאלה רכב הנתבעים סטה מנתיב נסיעתו, נכנס לתוך נתיב נסיעת רכב התובע ופגע בצידו השמאלי.

3.אליבא דגירסת הנתבעים, כפי שנטענה בכתב ההגנה, רכב התובע הוא זה שסטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי. משכך, לדידם, האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של התובע ובנוסף, מוכחשים הנזקים הנטענים.

4.ביום 19.1.14 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה.

בעדותו, תיאר התובע את אופן קרות התאונה. לדבריו מדובר בכביש בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון כאשר במקום בו הכביש מתעקל קיים קו הפרדה רציף כאשר באמצע העיקול שמאלה רכב הנתבעים הגיע לעברו בקו ישר ומשהבחין בכך ניסה להטות את רכבו לימין על מנת להימנע מפגיעה חזיתית אך ניסיונו לא צלח. בחקירתו הנגדית מסר התובע, כי התאונה אירעה בתחילת העיקול. באשר לשברי חלקי הרכבים טען, כי הנתבע 1 הזיזם מיד לאחר התאונה. כמו כן, בחקירתו הנגדית של הנתבע 1 מסר התובע, כי נסע במהירות של כ- 90 קמ"ש לערך (פרוט' בעמ' 2 שורה 17).

בעדות שנמסרה על ידי הנתבע 1 העיד, כי נסע בכביש המנהרות במהירות של 60 קמ"ש בעת שהגיע לעיקול ימינה כאשר רכב התובע נסע במהירות ופגע ברכבו.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, שמעתי ראיות הצדדים וטיעוניהם, מצאתי כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי. לא ראיתי לעדיף עדותו של התובע על פני עדותו של הנתבע בהיותה גירסה עובדתית מול גירסה עובדתית נגדית, זאת, ללא תימוכין ראייתיים תומכים בעת שעסקינן בטענת סטייה מנתיב כאשר כל צד טוען לסטיית רעיהו. תמונות הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים שהוגשו לבית המשפט כמוצגים נ/1 – ו - נ/2 אינן תומכות בגירסה העובדתית של מי מהצדדים. יתרה מכך, התובע הודה, כי נסע במקום בו קיים עיקול חד בכביש ובהיעדר שדה ראייה מספיק במהירות גבוהה של כ- 80-90 קמ"ש, מהירות שאינה תואמת את תנאי הכביש. נוכח האמור, סבורני, כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו והוכיח גרסתו לפיה, רכב הנתבעים הוא זה שסטה מנתיב נסיעתו והסב לרכבו את הנזקים כמפורט בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעמו.

6.משכך, הנני דוחה את התביעה.

התובע יישא בהוצאות משפט בסך 500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ד, 04 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: