אוריאל ואח' נ' אלוש ואח'

החלטה

1.בפני בקשת המבקשים-התובעים בתביעה העיקרית והנתבעים בתביעה שכנגד (להלן: "הנתבעים") לסילוק התביעה שכנגד שהוגשה נגדם על הסף מחמת "מעשה בית דין".

הנתבעים, יחד עם תובע נוסף (בעל נכס שהשכיר להם את אותו נכס),, הגישו ביום 29.4.13 תביעה לפינוי מושכר (תא"ח 53195-04-13- להלן: "תביעת הפינוי") ביחס לאותו הנכס אשר הם שכרו כאמור ואשר כרתו לגביו הסכם הפעלה (הסכם לשכירות משנה) עם המשיבים-התובעים בתביעה שכנגד (להלן: "התובעים").

ביום 17.6.13 ניתן פסק דין לפינוי התובעים מן הנכס .

הנתבעים הגישו תביעה כספית כנגד התובעים בגין נזקים כספיים שנגרמו להם,לטענתם, כתוצאה מהתנהלות התובעים במסגרת הסכם ההפעלה עד לפינוי המושכר. בתביעה שכנגד תבעו גם התובעים נזקים כספיים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהתנהלות הנתבעים במסגרת אותו הסכם.

2.לטענת הנתבעים יש לסלק את התביעה שכנגד על הסף באשר קיים "מעשה בית דין" כתוצאה מפסק הדין שניתן בתביעת הפינוי ואשר מכוחו קמו השתק עילה והשתק פלוגתא המונעים אפשרות הגשת התביעה שכנגד. לטענת הנתבעים טענות כלפיהם הנוגעות להפרת הסכם ההפעלה ע"י הנתבעים הועלו (או היו צריכות להיות מועלות), במסגרת הגנת התובעים בתביעת הפינוי והמדובר באותה עילה מכוחה הוגשה התביעה עתה.

עוד טענו הנתבעים כי בנדון לא רק שמתקיים השתק עילה, אלא גם מתקיים השתק פלוגתא, שכן סוגיית אי תשלום דמי ההפעלה, סוגיית ההשקעות בנכס וניתוק החשמל נדונו והוכרעו זה מכבר בפסק דין בתביעת הפינוי.

3.התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי לא מתקיים השתק עילה הואיל ובהליך זה הם תובעים שכנגד בעוד שבהליך הקודם היו נתבעים. לטענת התובעים,השתק עילה אינו משמש מחסום בפני נתבע שהפך לתובע, שכן העילות אינן זהות משום חילופי העמדות של בעלי הדין.

לגבי השתק פלוגתא טענו התובעים שבתביעת הפינוי נדונה סוגיית הפינוי בלבד ולא התקיים דיון בנוגע להיבטים הכספיים. עוד נטען כי אין המדובר באותם צדדים הואיל ואין מחלוקת שגליקסמן אינו צד בהליך דנא.

דיון והכרעה:

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה.

הדוקטרינה של מעשה-בית-דין נועדה לייעל את הדיון המשפטי, למנוע הכרעות סותרות ואף למנוע הטרדת בעל דין בהתדיינויות חוזרות ונשנות:

"משנתן בית-משפט מוסמך פסק-דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק-הדין מחסום דיוני לפני בעלי-הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק-הדין. כל עוד לא בוטל פסק-הדין, בין על-ידי ערכאת ערעור ובין על-ידי בית-המשפט שנתנו, מחייב פסק-הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו" (נינה זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, בעמ' 4-3).

5.אנני מקבלת את טענת הנתבעים לקיומו של השתק עילה במקרה זה. התובעים בהליך דנן היו הנתבעים בהליך הראשון. הגישה הרווחת בפסיקה היא שהשתק עילה נוצר רק ביחס לתובעים בהליך בו ניתן פסק הדין, ומונע מהם לתבוע שוב בגין אותה עילה, ראו פרופ' זלצמן בספרה לעיל, עמ' 44:

"כלל השתק העילה אינו משמש "מחסום" לפני הנתבע שהפך לתובע, שהרי העילות, אפילו הן דומות במרכיביהן העובדתיים, אינן זהות, משום חילופי עמדות בעלי הדין. רק מי שהיה התובע התביעה הראשונה יהא מושתק מכוחו של פסק הדין שניתן בתביעה זו, אך לא אחר. אף אין נפקא מינה לעניין זה אם הטענות שמעלה הנתבע בתביעתו שלו הן אותן טענות שהעלה בתביעה הראשונה כטענות הגנה, או אם הן טענות חדשות, שנמנע מלהעלותן כנתבע. בהיעדר הוראה הכופה על הנתבע להגיש תביעה שכנגד, אין על אמצעי דיוני אחר למנוע את התוצאה של כפל ההתדיינות באותו עניין או באותו נושא, כאשר בעלי הדין תופסים עמדות שונות בכל אחת מן ההתדיינויות."(וראו רע"א 785/05 בנק הפועלים בע"מ נ' מומי ושלמה בן אריה אגאי; ע"א 7883/09 עו"ד יששכר בר הלל, כונס נכסים לחברת שלמי עד בע"מ נ' בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתית וכבישים (1987) בע"מ)

6.אמנם קיימת גם גישה אחרת בפסיקה לפיה השתק עילה יכול לחסום גם את הנתבע בהליך המקורי מליזום הליך נוסף [(השוו רע"א 6498/05 צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ, השופטת ע' ארבל). יחד עם זאת,כפי שיפורט, מעדיפה אני את הגישה כמפורט בסעיף 5 לעיל ויצויין כי ב-רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך אשר ניתן אך לאחרונה נמנע כבוד השופט י' דנציגר מלהכריע האם קם השתק עילה כנגד נתבע המגיש בהמשך תביעה: "אכן מקובל כי השתק עילה חל רק כלפי התובע בהליך הראשון ולפיכך לא קם השתק עילה כלפי המשיבה שהייתה הנתבעת בהליך המקורי... ואולם בפסיקה קיימת גישה שונה לפיה השתק עילה יכול לחסום גם את הנתבע בהליך העיקרי מליזום הליך נוסף...כך או כך,נוכח מסקנתי לפיה קם בעניינו השתק פלוגתא,אננני נדרש להכריע בשאלה האם קם גם השתק עילה" (הדגשה שלי ר.א).

כאמור, מעדיפה אני את הגישה המונעת קיומו של השתק עילה במקרה זה ,זאת ככלל לאור עיקרון זכות הגישה לערכאות (מכוחו אין למנוע מנתבע שלא הגיש תביעה שכנגד להגיש תביעתו בהמשך) ובנסיבות של נתבע בתביעה לפינוי מושכר, בפרט. ההליך של תביעה לפינוי מושכר נועד להיות הליך מהיר המתייחס רק לשאלה האם קמה עילה לפינוי אם לאו. המחוקק העדיף לאפשר הליך מזורז בתביעת הפינוי,כשייתר המחלוקות הכספיות בין הצדדים,אמורות לידון בהליך רגיל ובתביעה נפרדת. משהתובע לא מנוע מלהגיש תביעה נוספת,מחמת השתק עילה במקרה זה,ברי כי אין להחמיר עם הנתבע ולטעון כי דווקא הוא מושתק מלהעלות טענות לנזקים במסגרת תביעה כספית.

7. התביעה הנדונה היא תביעה כספית בגין נזקים שלטענת התובעים גרמו להם הנתבעים, בעוד שהתביעה בהליך הקודם התייחסה רק לעילת הפינוי . וראה תקנה 215ז לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד הקובעת כי תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים והתובע יהיה רשאי לתבוע סעדים נוספים בשל אותה העילה בהליך נפרד וללא רשות מבית המשפט.

כאמור לעיל,הליך של תביעה לפינוי מושכר נועד לאפשר הליך מהיר וזריז לשם פינוי הנכס מבלי לפגוע בזכות לעתור לסעד כספי מאוחר יותר. כאמור כפי שאין בהגשת תביעת הפינוי כדי לכבול את ידם של הנתבעים מהגשת תביעה כספית נזיקית נפרדת בטענה של השתק עילה, כך אין לכבול את התובעים מלהגיש תביעה נפרדת בגין נזקים כספיים שנגרמו להם לטענתם .

לאור האמור, לא מתקיים השתק עילה בנסיבות שלפנינו ולפיכך אין תביעת התובעים, כנגד הנתבעים חסומה מחמת השתק עילה.