אורי קו טלר ואח' נ' עיריית תל-אביב ואח'

פסק דין

א.הרקע ביסוד התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

בפני תביעה לפיצויים בגין צו הריסה אשר כנטען הוצא ובוצע שלא כדין.

התביעה הוגשה במקורה גם נגד נתבעים 3 ו-4 – אך נדחתה נגדם (החלטה מיום 9.7.08 בבש"א 162405/08).

1.התובע מס' 1 (להלן - קוטלר) הינו הבעלים הרשום של דירה בקומה א' בבית משותף ברח' זולצר בת"א (להלן - הדירה). התובע מס' 2 (להלן - נחמיאס) היה בתקופה ברלבנטית לתובענה זו, שוכר של הדירה.

2.בכתב התביעה המתוקן שבפני טוענים התובעים כי ביום 3.10.07 הוצבה על שער הכניסה לדירה הודעה בדבר צו הריסה מנהלי (להלן- צו ההריסה) שהוצא על ידי הנתבעת 2 (להלן - הועדה המקומית) ובגדרה דרשו התובעים להרוס "סככה".

3.לגרסת התובעים ה"סככה" המדוברת הינה תוספת למרפסת בבית שנבנתה מכוח היתר כדין מיום 24.7.72 (להלן - ההיתר המקורי). להלן טענו התובעים כי גגון המרפסת היה עשוי בזמנו מלוח אסבסט והיה בשלבי התפוררות. בנסיבות אלו החליף נחמיאס את הגגון הישן בגגון חדש מחומר פלסטי, זאת ותו לא.

4.בנסיבות אלו ביקשו התובעים כי תינתן להם ארכה לביצוע הצו על מנת שיוכלו למצות את ההליכים על פי הדין ובכלל זה לשכנע כי עסקינן בסככה שנבנתה מכוח היתר מקורי, אך לגרסתם גילתה מחלקת הפיקוח של הנתבעת 1 (להלן – העירייה) עמדה בלתי מתפשרת שהתבטאה במתן של ארכה בת 24 שעות בלבד.

5.משחששו התובעים כי הנתבעות יהרסו את הסככה תוך חיובם בהוצאות – הרס נחמיאס את גג הפלסטיק של הסככה, ובשלב מאוחר יותר ובעקבות דרישתה המפורשת של העיריה נאלץ התובע לנסר ולהרחיק את צינורות הברזל אשר הגג נבנה עליהם (להלן - הקונסטרוקציה).

6.התובעים טוענים כי הנתבעים פעלו בזדון תוך הסתמכות על הצהרות שקר בדבר העדר היתר לגג הסככה והפעילו על התובעים מערכת לחצים רשלנית ובלתי חוקית אשר בעטיה נאלצו התובעים להרוס הן את הגג והן את הקונסטרוקציה.

7.אשר לנזקים שנגרמו להם טענו התובעים כי עמדו בהוצאות ההריסה ופינוי הפסולת בסכום של 7,500 ₪ וכי עלויות הקמת הגגון מחדש מסתכמות בסכום של 25,000 ₪ לכך הוסיפו התובעים עתירה לפיצוי בגין ירידת ערך הדירה בסכום של 20,000 ₪ וכן פיצויים עונשיים ועוגמת נפש בסכום של 50,000 ₪.

התובעים העמידו את תביעתם על סך של 102,500 ₪.

8.הנתבעים הגישו כתב הגנה מתוקן בגדרו הוכחשו טענות התובעים והנתבעים כפרו בזכותם של התובעים לגבות מהם פיצוי כלשהוא.

9.הנתבעים טענו כי ההיתר המקורי אינו מתייחס לבניה שביצעו התובעים וכי אלו ביצעו עבודה חדשה וכי הן הגג והן הקונסטרוקציה הינם בבחינת עבודות בניה הטענות היתר.

10.הנתבעים הוסיפו וטענו כי ניתנה לתובעים ארכה לצורך טיפול בצו המינהלי ו/או הריסה עצמית וכי התובעים לא מיצו את זכותם לפנות לערכאות לצורך ביטול צו ההריסה.

11.להלן נטען כי מעצם העובדה כי התובעים הרסו ופירקו את הגג והקונסטרוקציה משתמעת הודאה בעבירה של בניה ללא היתר.

12.הנתבעים הכחישו כי פעלו ברשלנות או בזדון.

13.הנתבעים הכחישו את כל פרטי הנזקים הנטענים וסכומיהם.

ב.המחלוקת

הפלוגתאות הצריכות להכרעה בתובענה זו הינן כדלקמן: