אורי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום וכן בקשה לביטול הודעת איסור השימוש ברכב למשך תקופה זהה וזאת בעקבות נהיגה בשכרות ביום 03.09.10.

בבדיקת נשיפה שנערכה למבקש נמדדה כמות של 365 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

לטענת המבקש קיימים פגמים ראייתיים משמעותיים בחומר החקירה ובפרט סתירות בדו"ח המאפיינים, העובדה שבדו"ח הפעולה סע' 5 (בדיקת נשיפון) סומנו כל האופציות במקום האופציה המתאימה, העדר שני פלטי ינשוף (בהמשך ב"כ המבקש חזר בו מטענה זו לאחר שהוצגו בפניו שני הפלטים). אשר לבדיקת המאפיינים, ציין המבקש כי לא די בעובדה כי התנדנד במהלך מבחן ההליכה מאחר ושאר הפרמטרים נמצאו תקינים ובהחלט ייתכן כי אותו נדנוד נבע מהעובדה שנטל אקמול והיה עייף עובר לביצוע הבדיקה. בהקשר זה ציין כי ייתכן מאוד ונטילת האקמול פגעה בתוצאות בדיקת הינשוף ובכל מקרה לא ניתן להרשיע אדם בנהיגה בשכרות רק על סמך פרמטר אחד במבחן הביצוע, רק על סמך פרמטר אחד בו "נכשל" במבחן הביצוע.

אשר לבדיקת הינשוף מיקד המבקש את טענתו בפסק דין עוזרי התלוי ועומד בערעור שם נקבע סף אכיפה של 400 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, רמה הגבוהה באופן משמעותי מזו שנמדדה למבקש במקרה זה. עוד הפנה להחלטה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר אימצה את הקביעות בפסק דין עוזרי ושם זוכה הנאשם מעבירת שכרות.

טענה נוספת בידי המבקש נוגעת לעובדה שלא נרשמו דבריו בפרק "דברי הנהג" בכתב האישום ובהזמנה לדין.

עוד הוסיף המבקש כי הוא חייל בסדיר ביחידה קרבית ואינו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך ובהקשר זה הפנה לעובדה שאין כל עבר תעבורתי והוא נוהג יותר מ- 3 שנים.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, הציג את תיק החקירה, טען לקיומן של ראיות לכאורה והוסיף וטען כי פסק דין עוזרי אינו מחייב במקרה זה.

לטענת ב"כ המשיבה מדובר בעבירה מסוכנת ויש לאשר את החלטת הקצין הפוסל.

דיון והכרעה:

בבדיקת נשיפה שנערכה למבקש נמצאה כמות של 365 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף. אכן מדובר בכמות הקטנה מזו שנקבעה בפסק הדין במסגרת תיק 11893/07 בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כב' השופטים ריבלין, טננבוים וחן) (להלן: פסק דין "עוזרי").

בהקשר זה ניתנה החלטה של כב' בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 41425-03-10 שם נקבע כי פסק דין עוזרי אינו מהווה נימוק מכריע להחזרת רישיון נהיגה בבקשה לביטול פסילה מנהלית ויש להתחשב בראיות נוספות הקיימות בתיק לרבות ערך המדידה, דו"ח המאפיינים והתרשמות השוטר. בענייננו, אם נפעיל את המבחנים שנקבעו בעפ"ת 41425-03-10 הרי שבמקרה זה לא מדובר בכמות גבולית של אלכוהול אלא בכמות שאינה רחוקה מהרף שנקבע בפסק דין עוזרי.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש. לא מצאתי כי יש בטענות המבקש בכל הנוגע לבדיקת הינשוף כדי לפגוע בקיומן של ראיות לכאורה וכל טענותיו בעניין דינן להתברר במסגרת התיק העיקרי.

עיון בחומר החקירה מלמד כי בוצעו כל הבדיקות הנדרשות בטרם ביצוע בדיקת הינשוף.

מסכים אני עם טענת המבקש לפיה אין לתת כל משקל לבדיקת הנשיפון אשר בוצעה לפני בדיקת הינשוף, עם זאת אין בעובדה זו כדי לפגוע בתוצאות בדיקת הינשוף.

אשר לטענת המבקש לפיה נטילת האקמול פגעה בתוצאות בדיקת הינשוף, לא מצאתי כל תימוכין לטענה זו ובכל מקרה דינה כאמור לעיל, להתברר במסגרת התיק העיקרי.

מעבר לבדיקת הינשוף יצוין כי המבקש לא עבר בהצלחה את מבחן הביצוע. הוא התנדנד במבחן ההליכה על הקו ומפיו נדף ריח קל של אלכוהול.

מקבל אני את טענת המבקש כי לא קיימות ראיות להרשעתו בנהיגה בשכרות רק על סמך מבחן הביצוע, עם זאת יש בעובדה ששתה אלכוהול, התנדנד ונדף ריח של אלכוהול מפיו כדי לחזק את ראיות התביעה באופן כללי.

אשר לטענת המבקש לפיה נכשל במבחן הביצוע עקב היותו עייף, אינני סבור שיש בכך כדי לשנות את התמונה הכללית, מה גם שלא מן הנמנע כי עייפותו נגרמה כתוצאה מהשתיה.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש בעבירה נשוא כתב האישום.