אורי לוי נ' מושב אביטל מושב עובדים להתישבות חקלאית ואח'

פסק דין

רקע כללי:

לפני תביעה כספית על סך של 311,080 ₪ אשר הגיש התובע בגין נזקים שנגרמו לטענתו בשל ניתוק זרם המים על ידי הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") לשטח חקלאי הנמצא בחזקתו במושב אביטל.

התובע הינו חקלאי המתגורר במושב אביטל בחבל תענך. הנתבעת הינה אגודה שיתופית חקלאית בה חבר התובע מזה שנים רבות ובעל נחלה חקלאית ובית מגורים בתחומי המושב.

בחודש יוני 2001 ניזוק התובע מפיצוץ בצנרת שהייתה באחריות הנתבעת כאשר שדה דלעת בשטח 9 דונם הוצף וגרם נזק ליבול.

משסירבה הנתבעת לפצותו הגיש תביעה נגדה וכנגד מבטחתה בבית משפט שלום בעפולה במסגרת ת.א. 1789/02. בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופטת בסול הוטלה אחריות על הנתבעת.

תוך כדי התנהלות ההליך בבית משפט השלום בעפולה פנה בא כח הנתבעת ביום 15.6.2003 אל התובע וביקש כי הלה יחתום על חוזה לאספקת מים. מאחר והחוזה כלל תנאי הפוטר את הנתבעת מאחריות התנה התובע באמצעות בא כוחו את החתימה בכך שלא יעשה בו שימוש בהליך המשפטי התלוי ועומד וכי תוקפו יהיה מכאן ולהבא. בתגובה השיב בא כח הנתבעת כי הוא מסכים כי תוקפו של ההסכם יהיה מכאן ולהבא אך לא ציין מאומה לגבי בקשת התובע שלא יעשה שימוש כלשהו בחוזה בהליך התלוי ועומד והתובע טען בתביעתו כי הנתבעת למעשה סירבה לתת התחייבות מעין זו. לכן התובע סירב לחתום על החוזה.

בעקבות סירוב התובע לחתום על החוזה הורתה הנתבעת לנתבעת מס' 2 לנתק את חלקותיו של התובע מאספקת המים וכך נעשה. אין חולק בין הצדדים כי לתובע לא היה כל חוב בגין מים וכי סיבת הניתוק הייתה סירובו לחתום על החוזה.

בחודש מאי 2004 , לאחר כשנה ממועד ניתוק התובע מהמים, הוגשה בקשה על ידי הנתבעת בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בעפולה לתקן את כתב ההגנה בטענה כי נמצא חוזה חתום על ידי התובע משנת 1999 ובעקבות כך אף חובר התובע לרשת המים מחדש. ההסבר לגילויו המאוחר של ההסכם היה שבשנת 1999 הוחתמו כל חברי האגודה הנתבעת על הסכמים דומים לרבות התובע כאשר ההסכם עליו חתם התובע תויק בטעות בקלסר אחר. עם גילוי של הסכם זה ביקשה הנתבעת לעשות בו שימוש בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בעפולה.

בשל ניתוקו של התובע מרשת המים למשך כשנה תובע כעת התובע את נזקיו אשר נבעו ממניעת האפשרות לגדל גידולים בנחלתו החקלאית.

עד כאן סקרתי עובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים והמתארות את מהות התביעה והנושא סביבו היא סבה.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי הנתבעת התנהלה באופן רשלני בכל הקשור להיעלמות החוזה לא ביצעה מעקב ורישום מפורט לגבי מי מהחברים חתם על החוזה ולא ביצעה תיוק מסודר של ההסכמים. אילו הייתה הנתבעת מתנהלת כדבעי ומתייקת את החוזה בצורה מסודרת כל התקלה הזו הייתה נמנעת.

התובע מוסיף וטוען כי הנתבעת התנהלה בצורה בלתי סבירה עת החליטה לנתקו מהמים בגין אי חתימה על החוזה. התנהלות הנתבעת ובא כחה אשר פנו לתובע באמצע ניהול הליך משפטי הינה פניה בלתי סבירה ולכן לא היה זה מן הדין לנתקו מרשת המים ולגרום לו נזקים בשל כך.

הנתבעת נקטה באופן מפלה עת לא פעלה בצורה דומה כלפי חברים שלא חתמו על החוזה. בנוסף הנתבעת נקטה בצעד חד צדדי מבלי שנתנה לתובע זכות לטעון את טענותיו. עוד טוען התובע כי הנתבעת העסיקה עובדים רשלניים.

הנתבעת מאידך טוענת כי הרקע האמיתי להגשת תביעה הנוכחית היא אכזבתו של התובע מתוצאות ההליך בבית משפט השלום בעפולה. הנתבעת טוענת בנוסף כי הפניה אל התובעת נעשתה ללא קשר להליכים שהתנהלו בזמנו.

הנתבעת טוענת כי כל חבר וחבר נדרש לחתום מולה על חוזה לאספקת מים מאחר והיא הגוף שמתנהל מול מקורות ולכן חשוב שהיחסים בין הנתבעת לחברים בה יהיו מוסדרים בחוזה. הנתבעת טוענת כי היא לא רואה רווחים מהסדרת פעילות זו. הנתבעת תטען כי ההחלטה על חיוב החברים בחתימה על חוזים התקבלה בהחלטה כדין של ועד הנהלת הנתבעת מיום 18.2.1999 והתובע חתם על החלטה זו ותמך בה. לכן אין לתובע על מה להלין.

הנתבעת טוענת כי סירוב התובע לחתום על הסכם מסירה ממנה את האחריות לניתוק המים. הנתבעת טוענת כי הסכימה להתחייב שההסכם יחול מכאן והלאה ולכן לא הייתה כל סיבה מצידו של התובע שלא לחתום על ההסכם.

הנתבעת חולקת על הנזקים הנטענים בכתב התביעה על היקפם ןהקשר הסיבתי בין ניתוק המים לנזקים הנטענים על ידי התובע.

דיון והכרעה: