אורי אייזיק נ' אלון דגן

החלטה

1.בפני מונחות מספר בקשות, האחת- בקשה לגילוי ועיון במסמך ספציפי אותה הגיש הנתבע , השניה – בקשה לזימון עדים שהוגשה על ידי התובע והשלישית- בקשה למתן ארכה .

בנוגע לבקשה לגילוי ועיון במסמך ספציפי

2.עסקינן בבקשה שהוגשה על ידי הנתבע , בה הינו מבקש לקבל צו כנגד התובע בנוגע לדיווחי מס ההכנסה שהוגשו על ידו בין השנים 2005-2007 .

3. לדידו של הנתבע, יש רלוונטיות למסמכים הספציפיים שגילויים מבוקש, הואיל ויש בהם כדי לתת מענה למחלוקת בדבר הסכומים אותם קיבל התובע מהנתבעת, השנויים במחלוקת וכן בכדי להתחקות בשאלת טיב היחסים ושאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד, ובחינת הטענה בדבר קיום או העדר של "עסק עצמאי של התובע" .

4. התובע מתנגד לקבלת בקשת התובע, הואיל ולטענתו הבקשה הוגשה באיחור, לאחר שהתקיים הליך מקדמי בתיק ולאחר שהוגשו כבר תצהירי עדות ראשית מטעם התובע. עוד טוען התובע כי אין למסמכים נשוא הבקשה, כל משמעות ביחס למחלוקות בתיק זה.

5.התקנות הרלוונטיות להכרעה בבקשות הנדונות הינן תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) , תשנ"ב- 1991 (להלן:"תקנות בית הדין לעבודה") הקובעות, כמצוטט:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

6.בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה, רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם, במידה וסבר שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל". תנאי לקיומו של דיון יעיל הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה . במידה ואכן מתקיים מבחן הרלוונטיות יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר.

7.בכדי להכריע בשאלה האם מתקיים מבחן הרלוונטיות בכל הנוגע למסמכים שגילויים מבוקש, יש לבחון את הבקשה באופן דו שלבי :

תנאי סף ראשוני - הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לטענות המבקש בהליך העיקרי.

בהתקיים תנאי סף זה , יש לבחון את ההיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות, לרבות את ההשלכות של קבלת הבקשה לגילוי מסמכים על ההליך העיקרי, על האינטרסים של הצדדים ועל מידת התרומה לקיום דיון יעיל בתיק.

8.   אולם בכך לא תמה מלאכתו של בית הדין, גם אם שני התנאים של מבחן הרלוונטיות מתקיימיים יש לבחון ולשקול ב'מבט על', את מכלול האינטרסים והאיזון בין מבקש הגילוי ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, על רקע נסיבות המקרה הפרטני, לרבות מידת העניין שיש במסמכים, עוצמת האינטרס הנדון וההסתברות של פגיעה בסעד המשפטי אם לא יותר גילויים. ר' ע"ע 494/06 , מדינת ישראל-נציבות המים נ' קלרק אבנציק , פורסם במאגר המשפטי נבו.

ומן הכלל אל הפרט

 9. בתיק זה, בו מתבררת שאלת עצם קיום יחסי עובד ומעביד, יש רלוונטיות לקבלת דוחות מס הכנסה של התובע שטוען הוא כי יש לראותו כעובד הנתבעת אל מול הנתבעת שמתכחשת לכך, וזאת בכדי שמלוא התמונה תתברר ביעילות ובכדי להביא לחקר האמת. כן יש רלוונטיות לקבלת מסמכים אלו בכדי להכריע בשאלה מה הסכומים ששולמו לתובע , שהינה שנויה במחלוקת.

10.יש רק לתמוה על טענת התובע בדבר המועד של הגשת הבקשה, כאשר גם הוא הגיש בקשה זהה במהותה, במועדים מאוחרים , שהוגשה בכסות אחרת, אולם במהותה הינה זהה לבקשה נשוא בקשת הנתבעת, בכל הנוגע לדרישתה להבאת מסמכים באמצעות עד מהביטוח לאומי, רשות המסים ( מס הכנסה) ורשות המסים מע"מ בכל הקשור לעוסק מורשה של הנתבע, זאת בכדי להתחקות על אופן דיווח הנתבע בנוגע להעסקת התובע, בפני הרשויות המוסמכות.

11.יתרה מזאת, נוכח העובדה כי בית הדין נתן צו לגלוי מסמכים כללי ביום 8.9.11 ומשהוגשה הבקשה דנן ביום 5.9.2011, הרי שאין מדובר בשיהוי שיש בו כדי להצדיק דחיית הבקשה, במיוחד נוכח העובדה כי מדוברים במסמכים שהינם רלוונטיים למחלוקות נשוא תיק זה.

12.אשר על כן הבקשה מתקבלת.

13. ניתן בזאת צו לפיו על התובע לגלות לנתבע ולאפשר לו לעיין בדיווחי מס ההכנסה שלו שהוגשו על ידו בשנים הרלוונטיות לתביעה, זאת לא יאוחר מיום 10.1.2012.

בכל הנוגע לבקשה לזימון עדים